הרשימה שכולם צריכים לתלות על המקרר ומתכון לשבלולי שמרים אגדיים

7 במאי 2017

אני מקלידה את הפוסט הזה, בשלהיו של סוף שבוע אביבי ונעים. רוח נעימה מנשבת לה מבעד לחלון, הממוקם מאחורי, כשאני יושבת על הספה, בסלון הבית. במהלך היום שמעתי (וראיתי. בפייסבוק אול מייטי) עשרות חברים שטיילו ובילו להם, בין מטעי הדרים ושאר אתרי קטיף. מקצתם נסעו לנחל כזה או אחר ושכשכו להם, עם ילדיהם. ואתם יודעים מה אני עשיתי????

זוכרים שסיפרתי לכם על הבריזה מרוממת הנפש שנשבה לה, בעודי על הספה? מה שלא סיפרתי לכם, היה אודות החוויה המפוקפקת בדמות הר הכביסה שחיכה בסבלנות לימיני. משמאלי, דרדסית שהתעוררה הבוקר על צד ה"לא בא לי" שלה. תצרפו את כל זה לנדודי שינה מזעזעים ופחות מארבע שעות שינה ותקבלו אחת וונדרוומן מאותגרת סבלנות. ממש. והיכן אני עוד מוצאת מפלט, כשאני לא בממלכת האפייה שלי? כאן!

התנתקתי כליל מכל המטלות שממתינות רק לי וצללתי לי אל מאחורי צג המחשב. שם אין מטלות. שם אף אחד לא מאתגר את שלוות נפשי. מחשבות לא מדירות שינה מעיני והמוזה מביאה אלי את היצירתיות והתועלת האמיתית. ואז אני כותבת, למענכם. הרמתי את הרגליים על ההדום המהוה והאהוב שלי והתחלתי להעלות על הכתב את הדברים שאני רוצה להספיק ולעשות הקיץ:

למצוא יום פנוי, כדי להתפנק עם עיסוי אמיתי. לא משהו שתמצאו בעסקאות הגרופונים למיניהן, של "ספא ליום אחד" (כשברגע שהתחלתם להירגע וליהנות וכבר נגמר הזמן). כזה שיהיה כל כך טוב ומשחרר, שלא תחושו לאחריו חרטה, על בזבוז משווע של כסף, שהיה יכול

רוצה. רוצה. רוצה

למלא את המקרר לימים הקרובים. אם אתם מכירים מישהו מוצלח, אתם יודעים איך לעדכן אותי..

לסמוך על הילדים הבוגרים שלי, שיצליחו להימנע מלהשמיש את הביטוח על הנכס ולבלות סופ"ש אחד של כיף נטול דאגה עם חברות. לא באמת משנה להיכן ניסע. אני ממש לא אתקטנן אם זה יהיה מחוץ לגבולות הארץ. כל עוד אני אצליח לרוקן את הראש ולעשות משהו למען עצמי. התחלתי עם שינוי התפיסה לא מזמן ואני חייבת להודות שזה עשה לי ממש טוב. אנה וחן, לטיפולכן בבקשה.

אפילו התמונה עושה לי חשק!

לחזור למסורת שנגדעה באיבה, לפני כשנתיים ולצאת לחופשת קיץ שנתית. עם הילדים. זו תהיה הדרך שלי לשכנע את הילדים לפרגן לי את סופ"ש החברות. אין כמו יצירת ציפייה אצל הילדים שלכם, כדי לגרום להם להתרצות, כשתודיעו להם שאתם מתפלחים מהבית לשישבת, עם חברים. בלעדיהם. שבוע שלם נטול כל מחויבויות מציאות (כזה שצריך לחסוך בשבילו כמעט שנה, אבל תמיד מצליח להסתיים עם משיכת יתר). אבל היי, זה קורה רק פעם בשנה וזה צ'ופר כל כך נהדר, כדי להמשיך בכוחות מחודשים. למי יש רעיון לכיוון גאוגרפי וכמה אתרי בילוי, עבורי?

לארח מפגש חברים בבית, אבל מהסוג החווייתי. אתם מכירים את הקונספט הזה של סדנאות שמגיעים עד לבית, למספר חברים מצומצם? יש את אלה הקולינריים (סדנה להכנת סושי, פסטות, או קינוחים מיוחדים) אבל מעצם היותי די קנאית לכל מה שנוגע לענייני מטבח, אני לא בטוחה שאצליח באמת לשחרר וליהנות ולא אשתלט לשף על העניין. אני חושבת שאיהנה הרבה יותר בסדנה יצירתית. קראתי וראיתי (כן כן, בפייסבוק) לא מזמן פוסט על מישהי שאירחה בבית סדנה להכנת כיסא/שרפרף עשוי צמיג ממוחזר, עם ריפוד וגלגלים וזה ממש מצא חן בעיניי.

ואם כבר מפגש חברים חווייתי, אז כבר כמה זמן שמתחשק לי להזמין כמה חברות ולאפות איתן יחד. כמעט בכל פעם שאני אופה ומשתפת את האחרים, אני זוכה לפרגון עצום ונעים, אבל גם לבקשות "משלוח". זה כיף אמיתי והלוואי והייתי מצליחה לפנק את כל האהובים לי. אם נאפה יחד, אוכל גם להעניק כמה מהטיפים שצברתי עם השנים ולזה, ערך שלא יסולא בפז. אבל עד שזה יקרה, אני אפנק אתכם במתכון חדש, לשבלולי שמרים ריחניים וטעימים, עם טוויסט מיוחד:

שבלולי שמרים עם קרם שקדים וקקאו 

שבלולי שמרים עם קרם שקדים קקאו

לבצק:

500 גרם קמח

1 כף + 1 כפית שמרים

100 גרם אבקת סוכר

2 כפות טחינה

2 כפות רסק תפוחים

300 מ"ל (1/2 1 כוסות) משקה שקדים של "תנובה"

1/2 כפית מלח

למלית:

3 כפות קקאו

1 כף קינמון

1 כף קמח שקדים

1/2 כוס משקה שקדים של "תנובה"

1/3 כוס סילאן

כפית תמצית ווניל אמיתי

נכניס לקערת המערבל את חומרי הבצק היבשים ונפעיל במהירות איטית, עם וו הלישה. נוסיף את יתרת החומרים, למעט המלח ונגביר את מהירות המערבל לבינונית. ברגע שמתחיל להיווצר בצק, נוסיף את המלח ונמשיך לעבד למשך כשבע דקות נוספות. נעביר את הבצק לקערה ששומנה קלות, נכסה ונתפיח למשך כשעה.

לאחר התפחה ראשונה, נוציא מעט אוויר מן הבצק ונחלק אותו לשני חלקים. נרדד כל חלק לעלה מלבני בעובי של כחצי ס"מ. נערבב את כל חומרי המלית לממרח אחיד ונמרח מחצית ממנו על גבי עלה הבצק. נגלגל את הבצק לגלילה ונחתוך לפיסות ברוחב של כשני ס"מ. נניח את הפיסות לרוחבן על התבנית, ע"ג נייר אפייה, במרווחים של שלושה ס"מ. נכסה ונתפיח משך כחצי שעה נוספת. נבריש את השבלולים בחצי כוס משקה שקדים עם כף סילאן ונאפה ב 170 מעלות צלזיוס, במשך 23 דקות ועד הזהבה יפה. כדי לשמור על לחות המאפים, נבריש אותם שנית, בתום האפייה ובעודם עדיין חמימים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ניווט ברשומות

← לפעמים, הנחתומית כן מעידה על עיסתה. רוצים לקבל כמה סודות אפיה במתנה?

על שבועות שהייתם מעדיפים שיסתיימו לפני שהחלו ומתכון לקרקרים מעולים של בריאות →