הרהורים של כפירה
ידעתי שזה לא יהיה קל. היה ברור לי שאני אמעד בדרך, אבל אמשיך קדימה. קיוויתי שאצליח להתמודד עם האתגרים הללו ושהפיתוי לא יהיה גדול מדי. אבל הוא הגיע. והיו לו חברים ממש טובים, שליוו… להמשיך לקרוא
ידעתי שזה לא יהיה קל. היה ברור לי שאני אמעד בדרך, אבל אמשיך קדימה. קיוויתי שאצליח להתמודד עם האתגרים הללו ושהפיתוי לא יהיה גדול מדי. אבל הוא הגיע. והיו לו חברים ממש טובים, שליוו… להמשיך לקרוא
זהו. זה רשמי. שנה חדשה התחילה. שרפנו חצי משכורת על בגדי החג והמתנות. ועם הקיץ האינסופי שמשתולל מחוץ לבתים הממוזגים (מי השכיל לקנות מניות של חברת החשמל???) נשרפו גם אי אילו קלוריות, בעמידה… להמשיך לקרוא
תקופת החגים, תמיד מרגישה לי פחות חגיגית מלרוב האנשים. יש משהו מאד מעצים בעצמאות והתמודדות עם אתגרים, אבל יש גם משהו מאד ריק, בלחוות את החגים, לבד. נכון, יש לי ילדים. שלוש פקעות… להמשיך לקרוא
הקיץ לא רוצה לעזוב. או שהחורף מנסה לחמוק מלהתייצב. איך שלא מסתכלים על זה – חם. אני לא אוהבת את החום. בלשון המעטה. ומאידך, אני כל כך אוהבת לאפות. וכאן, הפרדוקס. בימים מהבילים,… להמשיך לקרוא