פעם שלישית ארוחת עשר ושלוש אלטרנטיבות לכריך המסורתי

גילוי נאות: בפעם האחרונה שבה צעדתי מבעד לשערי הגן, ביומה הראשון של שנת הלימודים, הייתי בת 27. כבר לא הייתי ממש חסרת ניסיון, עם פז"מ הורות של 7 שנים (אני ממש מגחכת, כשאני חושבת על כל הניסיון שצברתי מאז..) המעמד היה מרגש, אבל כבר לא ממש חדש. ארבע שנים קודם לכן, זה קרה לראשונה וכשהבטתי בכל ההורים, הצלחתי לזהות בקלות, למי מהם זהו המפגש הראשון, כהורה לילד.

עשר שנים חלפו מאז. ווואוווו! אני חוזרת שוב ושוב על המילים ולא מצליחה ממש להפנים. אני אישה בת 37, אם לשלושה ילדים. שניים מהם כבר מתבגרים של ממש ועם מספיק חוויות הורות שיכולות למלא טרילוגיה (ועוד קצת). אבל עשר שנים חלפו, מאז הפעם האחרונה שבה צעדתי מבעד לאותו שער מתכת, חולפת על פני מעמד התיקים, שידת המגירות המעוטרת בשמותיהם של כל ילדי הגן, לוח צבעוני ובו שירי ילדות (זה עדיין קורה גם היום, כל זה, נכון???)

ממש עוד מעט, יסתיים חודש ספטמבר הקייצי. החופש הגדול (לא גדול מספיק, אם תשאלו אותי. אבל היי, לא לסקול!!) יפנה את מקומו לשנת הלימודים החדשה וזו, תביא עמה ניצנים ראשונים של סתיו (הלוואי והוא יסכים להגיע כל כך מוקדם…) ואז, ניחוחות של חג ותבשילים ושוב חופש!! ו…טוב, אני מתחילה להתלהב יותר מדי, אז כדאי שנחזור למה שהתחלתי להתרגש ממנו. חוזרים אל הגן!

ID-100146508

הדרדסית הקטנה, מוכנה להתחיל את השנה, כבר למעלה מחודש. התיק שלה ניצב בפינת המשחקים. לתוכו מיהרה להכניס את אחת הבובות האהובות (אני כל כך מחכה לרגע שבו היא תגלה את פינת הבובות בגן!), חבילה חדשה של מגבונים (הבת של אמא שלה, ללא ספק..) הבקבוק החדש וקופסת האוכל שבחר עבורה אחיה הבכור. השמלה החדשה שקיבלה מסבתא, זוכה להערצה מתמדת ולבקשות חוזרות ונשנות של "אמאאאא, רק למדוד ודי. טוב?".

וישנה אני. אמא שלה. שלהם. כבר הפעם השלישית ואני עדיין מתקשה לשחרר. לא יודעת אם אני יותר מתרגשת, או פשוט מחפשת את הסיבה הראויה להשאיר אותה עוד קצת איתי. רק עוד טיפה. הזמן חלף כל כך מהר ובכלל, איך זה שהיא כבר בת שלוש וחצי??? כולם מסביבי נוזפים ומשדלים שארפה ואניח להם לגדול. אני יודעת שהם צודקים, אבל זה הרבה יותר כיף לשמור על האינפנטיליות.

אבל אם כבר אמא ואחת אינפנטילית, אז מה שאני הכי אוהבת, זה לפנק אותם. טוענים שהצבא צועד על קיבתו ושדרכה של אישה ללבו של גבר, עוברת גם היא דרך הקיבה שלו, אז שתדעו לכם שזה כך גם עם בני משפחה אחרים. ואם לדייק, אז במיוחד עם הילדים שלנו. אלה שיכולים לגרום לנו לאהוב אותם ולכעוס עליהם באותה נשימה. בילינו יחד חודשיים מלאי פעילות משפחתית, טיולים וצבירת חוויות ולכל אורך החופשה, פינוקים קטנים של פיצות, מאפים, עוגות וכמעט כל מה שרק עלה בדעתם והצלחתי אני להפוך למציאות בצק ריחנית וטעימה.

20160831_125139

זה תמיד מתחיל מבצק טוב

כבר כמה ימים שאני יושבת וחושבת, איך לגרום ליום הראשון של שנת הלימודים החדשה, להיות טעימה ונעימה יותר. הבוקר, ערכתי קניות ואספתי אל העגלה כמה מהפריטים היותר אהובים עליי: קמחים, גבינות משובחות, עשבי תבלין טריים, ושאר פינוקים שהילדים אוהבים במיוחד. נכנסתי אל המטבח, שיחקתי קצת בבצק והצלחתי לקסום להם ארוחת עשר טעימה, מלוחה או מתוקה, וכזו שאפשר להכין מראש בכמות שתספיק לכל השבוע, להקפיא ולהפשיר במנות, בכל בוקר.

לחמניות ממולאות בכל טוב

לבצק:
1 ק"ג קמח לבן
2 כפות שמרים יבשים
2 כפות סוכר
700 מ"ל מים פושרים
4 כפות שמן צמחי
למילוי המלוח:
גבינה צפתית "פיראוס" 5% של תנובה
חבילת אצבעות גבינה צהובה "עמק" של תנובה
חופן קטן של עלי בזיליקום קצוצים
צ'ילי גרוס
למילוי המתוק:
2 תפוחי עץ, קלופים וחתוכים לקוביות 1*1 ס"מ, אשר בושלו במחבת, עד להתרככות קלה, עם כף סוכר, מיץ מחצי לימון, רבע כפית קינמון, קמצוץ אגוז מוסקט ושליש כוס צימוקים, שהושרו כרבע שעה קודם לכן בשתי כפות מים רותחים וכפית של רום.

הכנת הבצק: מכניסים לקערת המערבל את המים, השמן, הסוכר והשמרים ומפעילים במהירות נמוכה. מוסיפים את הקמח ומגבירים את המערבל למהירות בינונית. כשמתחיל להיווצר בצק, מוסיפים את המלח ומעבדים עוד כחמש דקות. מעבירים לקערה ששומנה קלות, מכסים ומתפיחים משך כשעה. מחלקים את הבצק לשני חלקים. מכאן, ממשיכים עם כל טעם בנפרד.

20160831_154109

הגרסה שלי לכריך ספסל הלימודים!

המילוי המלוח: את המחצית הראשונה, נחלק לשמונה חלקים שווים. בעזרת הידיים, כשהן משומנות ממש מעט, נפתח כל כדור בצק לעלה מלבני בעובי של כחצי סנטימטר. במרכז כל עלה, נניח מחצית אורך של מקל גבינת "עמק", מעליה פרוסת גבינה צפתית "פיראוס" בעובי של כסנטימטר ובאורך שיכסה את מקל הגבינה הצהובה, מעט מהבזיליקום הקצוץ והצ'ילי הגרוס (מזה האחרון, רק במידה והילדים שלכם חובבי הטעם הפיקנטי). סוגרים את שני הקצוות (העליון והתחתון) של הבצק ולאחר מכן, את הקצוות הצדדיים. מהדקים היטב, אך בעדינות ומניחים על תבנית אפייה, ע"ג נייר אפייה וכאשר קו התפר של הלחמנייה, כלפי מטה. מורחים בביצה טרופה. ניתן לפזר מעט שומשום מעל. מניחים ללחמניות הממולאות לתפיחה חוזרת, משך כרבע שעה נוספת. אופים בתנור שחומם מראש ל 190°, למשך כ 20 דקות.
המילוי המתוק: גם את המחצית השנייה, נחלק לשמונה חלקים שווים. הפעמים, נדאג ליצור כדורים ובעזרת ידיים ששומנו ממש מעט, נפתח את הכדורים לעלה בעובי של כסנטימטר. במרכז העלה, נניח כף גדושה ממלית התפוחים ונסגור היטב ובעדינות את כל קצוות הבצק, עד ליצירת כדור חדש. נניח את הכדור על תבנית אפייה, ע"ג נייר אפייה וכאשר שוב, קו התפר של הלחמנייה, כלפי מטה. מורחים בביצה טרופה. הפעם, ניתן לפזר מעט סוכר גבישי. מניחים ללחמניות הממולאות לתפיחה חוזרת, משך כרבע שעה נוספת. אופים בתנור שחומם מראש ל 190°, למשך כ 20 דקות.
20160831_154501

תמיד מנצחת – פיתה עם זעתר

ואם כבר נכנסתם אל המטבח, תכפילו את כמות הבצק ותוכלו להכין לילדים "פיתות עם זעתר", או עם שום, או בצל או כל תוספת שהילדים שלכם אוהבים. כל מה שאתם צריכים, זה את הבצק הבסיסי (אחרי התפחה ראשונה), כשהוא מחולק לכדורים (שמונה, אם הכנתם בצק מחצי ק"ג קמח, או 16, אם הכנתם אותו מאחד ק"ג של קמח). אחרי שתרדדו את הכדורים לדיסקיות בעובי של כחצי סנטימטר ותעבירו אותן אל תבנית האפייה, על גבי נייר אפייה, מרחו מעט שמן זית על הבצק ופזרו זעתר ושומשום. או שתבחרו באופציית השום ותוסיפו אותו כתוש, לאחר שמרחתם את שמן הזית. אצלנו בבית, אוהבים במיוחד את אופציית הבצל המקורמל (חצאי טבעות דקות, במחבת, עם מעט שמן זית ומעט סוכר). אחרי התפחה חוזרת של כרבע שעה, הכניסו את התבנית לתנור שחומם מראש ל 190 מעלות, למשך כרבע שעה, עד להזהבה קלה. הכי קל לחלק למנות ולהקפיא. זו דרך בטוחה להתחיל לילדים את היום – עם חיוך!

שתהיה לכולנו שנת לימודים מוצלחת, מלאה בחוויות מרגשות וטעמים מוצלחים.
מודעות פרסומת