לפעמים, הנחתומית כן מעידה על עיסתה. רוצים לקבל כמה סודות אפיה במתנה?
אני מיכל. וונדרוומן של המציאות. מי שזהו ביקורו הראשון בממלכה שלי, חייב להשלים פערים כדי לגלות מעט יותר על האישה והאגדה (והצנועה, בעיקר). שנים של אתגרים, שעיצבו את מי שאני היום. אם, אישה (כן. אני מגדירה את עצמי קודם כל ולפני הכל, כאם. יש לזה לא מעט השפעה על האישה שאני) אדם, שהפך מוצלח הרבה יותר, דווקא בזכות כל אותם האתגרים.
בשנתיים האחרונות, עשיתי כברת דרך עצומה בגילוי העצמי. כבר לא ילדה (אבל אנחנו לא מדברים על, כן?!) אבל מתעקשת לשמור בקנאיות על האינפנטיליות שמייחדת אותי. התמודדתי ועודני מתמודדת עם ההפתעות שהחיים זורקים לעברי (ועושה את זה כמו גדולה!) בחרתי לתעל את התסכולים, הפחדים והכאב שלי – אל העשייה. הפכתי לנחתומית אוטו דידקט ואני נהנית לקרוא, ללמוד וליישם כמעט בכל יום.
כמויות אריזות הקמח וענני הגלוטן שמתפזרים במטבח שלי, מדי שבוע, לא יביישו גם את גדולי הקולינריה. חומר הגלם הזה הוא מיסודות האדמה. הבסיס של החיים שלנו. בשנתיים האחרונות, המאפים שנאכלים אצלנו בבית (ומאכילים לא מעט חברים) מיוצרים על ידי. גאווה עצומה! אני חוקרת ומתנסה ולא מעט מהפעמים זו התרפיה שלי. הרבה יותר זול מעלויות סשן פסיכולוגי..
בחרתי להעניק לכם מעט מהידע שצברתי עם הזמן. חלקו, תוך שיטוט בין רבים וטובים. רובו, מניסיוני האישי. כולו – באהבה גדולה.
עיבדו תמיד עם חומרי הגלם הטובים ביותר שתוכלו להשיג. בין אם נרצה להאמין בכך, או לא, אנחנו חיים במציאות של מותרות. עידן השפע הגשמי. אני לא אבקש מכם להשקיע מעבר ליכולותיכם הכלכליות. אני עצמי אינני מתנהלת כך. אבל אני בהחלט מקפידה לבחור את חומרי הגלם היותר איכותיים שקיימים בשוק וברוב המקרים, העלויות נוחות ביותר. זה ישפיע מאד על התוצר הסופי שלכם. אתם תודו לי אח"כ.
מרגע שהחלטתם לרקוח את המזון שלכם ושל משפחתכם בעצמכם, עיבדו מהלב ועם הראש. הרשת מלאה מקורות מידע. על המדפים בחנויות, היצע אינסופי של ספרים. תקראו. תלמדו. ואל תהססו להתנסות בעצמכם. אין פה יותר מדי הוקוס פוקוס. לפעמים, לא תצליחו כפי שציפיתם ולפעמים, ממש תפתיעו את עצמכם. רק אתם תדעו איך לעשות את הקסם.
בצק, זקוק להרבה אהבה! חחחח אני רואה את המבטים שלכם, כשאתם קוראים אותי. הגבות מורמות ויש מי שמחפש עבורי את המספר למוקד המיון של בריאות הנפש. זוכרים שכתבתי לכם מוקדם יותר שהאפייה עבורי היא כמו סשן נפשי? אז זה זה בדיוק! להיות שם, כשמקמח, שמרים ומים נוצרים חיים, זה מדהים. לגעת בבצק, ללוש אותו. לפרוק תסכולים, להירגע וליצור משהו שיזין את המשפחה שלכם. עד שלא תנסו בעצמכם, לא תצליחו להבין (מי שולח לי את המספר של מוקד המיון??)
אל תפחדו להתנסות. אני מכירה כל כך הרבה אנשים שחוששים לעבוד עם בצק. במיוחד בצק שמרים. החשש שהבצק לא יתפח. הפחד מלקבל מאפה שטוח, כבד ודחוס. כל זה מניא לא מעט אנשים להימנע מלאפות. אתם לא מבינים איזו טעות זו. בואו נחשוב לרגע על הדבר הקיצוני ביותר שעשוי לקרות – אתם תצליחו! יש לכם מושג איזו תחושה עילאית זו, ליצור בעצמכם את האוכל שאתם אוכלים? הניחוחות שמתפזרים בחלל האוויר (השכנים שלי רוצים להרוג אותי חחחח) הגאווה שממלאת את הלב, כשהתנור נפתח וכיכר לחם מפוארת ממתינה שם רק לכם. תנסו. תעשו. תתענגו.
ואחרי כל שחלקתי איתכם, אני אפנק אתכם במתכון חדש. לחם שנרקח במיוחד למענכם. יש בו מכל טוב והוא מופלא בפני עצמו, שאין צורך בדבר נוסף, מלבדו. קדימה, כנסו אל המטבח. אני רוצה לראות מה הכנתם.
לחם פירות ואגוזים על בסיס משקה אורז של תנובה
נכניס לקערת המערבל (עם וו לישה) את הקמח, השמרים והממתיק ונפעיל את המערב במהירות איטית. נוסיף את משקה האורז ואת השמן ונגביר את מהירות המערבל. ברגע שיתחיל להיווצר בצק, נוסיף את המלח. נעבד משך כחמש דקות נוספות, נוסיף את תערובת האגוזים ואת הפרי ונעבד משך כדקותיים. נעביר את הבצק לקערה ששומנה קלות, נכסה ונתפיח משך שעה. נעביר את הבצק למשטח עבודה ונעצב כיכר. את הכיכר, נעביר לתבנית, נכסה ונתפיח בשנית, משך חצי שעה. נאפה את הלחם בתנור שחומם מראש ל 190 מעלות צלזיוס, למשך כ 25 דקות ועד להזהבה יפה.
כל הכבוד, תעופי מעלה נחתומית
אהבתיאהבתי
התגעגעתי לתכתובות בינינו. תודה על פרגון תמידי, יקירי המקסים.
אהבתיאהבתי
בזכות פרגון כמו זה שלך, אני באמת נוסקת 🙂
אהבתיאהבתי
פינגבק: ארבע אמהות שכל אישה צריכה – הורים עסוקים