לפעמים, הלחם הוא רק תירוץ מוצלח…
מי מכם שהצליח להכיר אותי מעט, כבר יודע שאני לא באמת זקוקה לתירוצים כדי להיכנס אל המטבח ולאפות. מספיק שמישהו מחבריי רק יזכיר את המילה בצק, או שאתקל בסרטון של מאפים ברשת (לשאוב… להמשיך לקרוא
מי מכם שהצליח להכיר אותי מעט, כבר יודע שאני לא באמת זקוקה לתירוצים כדי להיכנס אל המטבח ולאפות. מספיק שמישהו מחבריי רק יזכיר את המילה בצק, או שאתקל בסרטון של מאפים ברשת (לשאוב… להמשיך לקרוא
אני מיכל. וונדרוומן של המציאות. מי שזהו ביקורו הראשון בממלכה שלי, חייב להשלים פערים כדי לגלות מעט יותר על האישה והאגדה (והצנועה, בעיקר). שנים של אתגרים, שעיצבו את מי שאני היום. אם, אישה… להמשיך לקרוא
דפדפתי השבוע באחד מאלבומי תמונות הילדות שלי (אחת מתופעות הלוואי של כמעט יום הולדת. הנוסטלגיה) כשנתקלתי בתמונה שצולמה לפני כ 34 שנים. התמונה הזו הכילה נקודה כל כך יקרה בזמן. חגיגת יום ההולדת השנייה… להמשיך לקרוא
התעוררתי הבוקר על הצד החושב של הכרית. ניסיתי להיזכר כמה שנים אני כבר מתנהלת באופן עצמאי ולא הצלחתי לזכור במדויק. התחלתי לאסוף חוויות חיים ולחבר אותם ללוחות זמנים. השנה בה התגרשתי, כמה שנים… להמשיך לקרוא
סוכות. חול המועד. חופש. תענוג! למעלה משבוע ימים שבהם הילדים איתי בבית. 24/7 של המריבות שלהם, שמצליחות להקפיץ לי את הפיוז ובאותה המהירות, להירגע. להביט בהם, כשהם יושבים יחד, בין אם בשעת הארוחה,… להמשיך לקרוא
אם יצא לכם להכיר אותי מעט, אני מניחה שהספקתם כבר להבין שהקיץ ואני לא החברים הכי טובים. אם להודות על האמת, לו הקיץ היה בן אנוש, הוא ואני היינו ממש בבעיה. לסכם את זה… להמשיך לקרוא
הקיץ לא רוצה לעזוב. או שהחורף מנסה לחמוק מלהתייצב. איך שלא מסתכלים על זה – חם. אני לא אוהבת את החום. בלשון המעטה. ומאידך, אני כל כך אוהבת לאפות. וכאן, הפרדוקס. בימים מהבילים,… להמשיך לקרוא