על בצק שמרים וגבינה נטולת ייסורי מצפון
אחת לכמה זמן, מתנפלת עליי המוזה הקולינרית. היא מגיעה בלי להתריע ממש. זה עשוי להתחולל, תוך כדי שאני מדיחה את הכלים (ברור הרי שזה יבוא, כשאני מנסה להשליט סדר וניקיון במטבח), אבל לעיתים קרובות… להמשיך לקרוא
אחת לכמה זמן, מתנפלת עליי המוזה הקולינרית. היא מגיעה בלי להתריע ממש. זה עשוי להתחולל, תוך כדי שאני מדיחה את הכלים (ברור הרי שזה יבוא, כשאני מנסה להשליט סדר וניקיון במטבח), אבל לעיתים קרובות… להמשיך לקרוא
"…יש לך מושג כמה יפה תוכלי להיות, אם רק תרזי קצת?…" את המשפט הזה, שמעתי כל כך הרבה פעמים בשנים האחרונות, שאני כבר לא יודעת אם אני יותר כועסת בגללו, או צוחקת. אמא… להמשיך לקרוא
זר לא יבין זאת. ואני כותבת את המשפט הזה ממש בשמחה. מעדיפה שאף אחד מיקיריי, או בכלל, כל אדם על פני האדמה, יוכל להזדהות איתי. להיות הורה לילד נכה, זהו אחד האתגרים היותר… להמשיך לקרוא
ההגדה מספרת על פרעה, מלך מצרים, שהיקשה היושב במרומים את לבו ולא הניח לבני ישראל לעזוב את מצרים, כשפנה אליו משה בבקשה "שלח נא את עמי…" אותה הגדה, ממשיכה ומספרת על כל אותן… להמשיך לקרוא
מעשה שהיה כך היה… היה הייתה, לפני שנים (לא רבות בכלל), אישה צעירה ולה שני בנים. היו לה לאישה, אתגרים אינספור. בירוקרטיה מייגעת, התנהלות נישואים מקרטעת ועבודה במשרה מלאה. והאישה כרעה מנטל ועמל,… להמשיך לקרוא
בכל פעם שיורד גשם, אני עוצמת את עיניי ונושמת לקרבי, עוד פיסה של חורף. האפור אפור הזה, שעוטף את השמיים, ממלא אותי בכוחות מחודשים. בכל פעם שיורד גשם, אני נושאת ראשי אל על… להמשיך לקרוא
כשנועם בני הבכור, היה ילדון קטנטן ומתוק (בימים בהם טרם בחן את קצה גבול הסבלנות שלי), הוא גילה חיבה יתרה למשחק בכלי מטבח. אביו של נועם, לא אהד את העניין (וזה נכתב בלשון המעטה.… להמשיך לקרוא
בימים האחרונים, כנראה עניין של אפטר יום הולדת, התחלתי לחפור לעצמי על תובנות של אנשים בוגרים. אם בשנים הקודמות, זה בא לידי ביטוי בעיקר במחשבות על הדברים שמפריעים לי, שחסרים לי, שמעצבנים אותי… להמשיך לקרוא
מה יש להם, לבני האדם. כמו עדר, נוהרים אחרי כל סיבה לחגיגה. כל תירוץ, הופך למסה דביקה של גיבובי מילים מונוטוניות ומשתפכות. הררי פרחים ופתקים מתקתקים. ארוחות ערב רומנטיות, ואז..הכל מסתיים וחוזרים לשגרת חיים… להמשיך לקרוא
היום נגמרה לי הסוללה במכשיר הנייד. המשפט הזה, עשוי להשתמע כאירוע טראומטי, בערך לכל אדם ממוצע. באמצע היום ואני לא בבית ואפילו לא קרובה לנקודת טעינה. וזה אני והאפרוחית הקטנה. ועוד לא מעט אנשים שמסתובבים… להמשיך לקרוא