דפדפתי השבוע באחד מאלבומי תמונות הילדות שלי (אחת מתופעות הלוואי של כמעט יום הולדת. הנוסטלגיה) כשנתקלתי בתמונה שצולמה לפני כ 34 שנים. התמונה הזו הכילה נקודה כל כך יקרה בזמן. חגיגת יום ההולדת השנייה… להמשיך לקרוא
שיחת בוקר עם חברה אחות. תובנות על נשיות. הורות. אימהות. וממש עוד מעט יומולדת (איך זה שכבר עברה שנה?!), אז החלק שאחראי במוח על המחשבות, עובד שעות נוספות מלכתחילה. לא דברים שתמצאו במחברות… להמשיך לקרוא
כמה זמן חלף מאז הלידה האחרונה בבית שלכם? האם אתם עדיין זוכרים את קולות הבכי הללו, של תינוק בן יומו? מתי ואם בכלל שוכחים את הלילות נטולי השינה, את הנקות הלילה, החלפות החיתול,… להמשיך לקרוא
אתמול, באמצע היום, נכנסה שיחת טלפון. מעברו השני של הקו, הגננת של הדרדסית הקטנה. זו בערך אחת השיחות, שמהן אני הכי יראה. מרגע שאני רואה על הצג מספר המזוהה כגורם ממסגרת הלימודים של… להמשיך לקרוא
אתם מכירים אותי כבר (ואם לא, תתחילו לקרוא אותי קצת יותר בבקשה. תודה). אני נהנית לשחק באוכל. זו חיבה עצומה שיש לי וככל שחולף הזמן, ההנאה גוברת והתוצרים משתפרים. זה שילוב של כמה… להמשיך לקרוא
הפעם, כשירות לציבור המשחקים באוכל, אבל ממש לא רק עבורם ולרגל החג הבינלאומי ששמו לא מתחיל אפילו לעשות עמו חסד, החלטתי לעשות למענכם שני דברים. הראשון: ליקטתי וקיבצתי ממיטב הגאדג'טים שעושים לי נעים… להמשיך לקרוא
העולם הזה מוזר. או שאולי אלה האנשים שמסתובבים בו. כך או אחרת, במרוצת השנים (בערך 17, אבל עם עוד עשר שנות ניסיון) בהן אני מסתובבת לי בעצלתיים (מצד לצד) על הכדור העגול, המשובש… להמשיך לקרוא
אנשים שמתיימרים להכיר אותך, מבעד לשכבות מסך מנוכרות. ממהרים לשפוט. להטיל דופי. להכפיש. להסב נזק כה רב, כשבקצות אצבעותיהם ניתנת להם היכולת הקלה (מדי) לחרוץ גורלות. רק לחיצה אחת, פשוטה לכאורה ואין דרך… להמשיך לקרוא
גילוי נאות: בפעם האחרונה שבה צעדתי מבעד לשערי הגן, ביומה הראשון של שנת הלימודים, הייתי בת 27. כבר לא הייתי ממש חסרת ניסיון, עם פז"מ הורות של 7 שנים (אני ממש מגחכת, כשאני… להמשיך לקרוא
חצי שנה אחרי שחגגתי את יום הולדתי ה 20, הפכתי לאמא בפעם הראשונה. אין מילים שיצליחו לתאר את האושר העילאי. בעצם, יש המוני מילים. אינספור סופרלטיבים לתיאור תחושות האושר, אבל את הרגש עצמו,… להמשיך לקרוא
