הסוד הכמוס ביותר של נשים בהיריון שכל אחד היה רוצה לגלות

כמה זמן חלף מאז הלידה האחרונה בבית שלכם? האם אתם עדיין זוכרים את קולות הבכי הללו, של תינוק בן יומו? מתי ואם בכלל שוכחים את הלילות נטולי השינה, את הנקות הלילה, החלפות החיתול, האמבטיות (עם יד על הלב, את חום המים באמת בדקתם עם המרפק?). בעוד פחות מחודשיים, תחגוג הדרדסים יום הולדת ארבע (שמחה גדולה בפני עצמה) ואחרי שלוש לידות, רק פסע לפני שאני מגיעה לשנתי ה 38, אני מוצאת את עצמי חושבת יותר ויותר על העניין הזה. תינוק נוסף בבית.

whatsapp-image-2017-01-16-at-19-16-55

זו אני. בהיריון עם דרדסית מספר שלוש

הלידה הראשונה שלי, התרחשה לפני קצת יותר משבע עשרה שנים וחצי. ווואווו! רק המחשבה על המשפט הזה ואני נתקפת זיכרונות נוסטלגיים עצומים. 17 שנים וחצי (!!) זה המון המון זמן. הייתי אז ילדה בת 20. עשיתי צעדיי הראשונים כאשת איש ולא הרבה לאחר מכן, בום – אני אמא. לא באמת מכינים אותנו לתפקיד המדהים הזה. תפקיד חיינו, אם תשאלו אותי. המודעות לנושאים כמו קורס הכנה ללידה, הייתה אפסית ממש. לימודי הורות, היו אפילו עוד פחות מקובלים. כי כדי לשבת מאחורי ההגה, צריך ללמוד ולשנן, לתרגל ולהיבחן. אבל להיות הורים, כלום.

אני זוכרת כל אחת משלושת חוויות הלידה שלי כאירוע מכונן של ממש. כמו מבחן חשוב שבסופו, אקבל את הפרס הגדול ביותר, ילד. תשעה חודשים של סקרנות, תקווה, לא מעט תהיות ואפילו כמה חששות. במיוחד לאחר אבחנת מחלת הגידים עמה נולד נועם ולאחריו, עידן. כשהייתי בהיריון עם רומי, סף הדאגה שלי הכפיל את עצמו. הדרדסית נולדה עשר שנים (בדיוק) לאחר הגעתו של עידן אל העולם. שנים שבהן הייתי עסוקה בעיקר בטיפולים ומאבקי ביורוקרטיה.

הדרדסית נולדה בלילה שבין שישי לשבת. כמעט 14 שנים לאחר הלידה הראשונה שלי. מבחינתי, ההבדלים היו עצומים. הייתי בוגרת יותר (בוגרת. לא מבוגרת, כן?!) מחושלת הרבה יותר ומודעת. לעצמי ולמתרחש. אבל לא הרבה השתנה בחזית הרפואה. איכשהו, כאילו שהקדמה נעצרה שם. אותם מתקנים, אותן בדיקות פולשניות ועדיין..בלי שאף גורם טיפולי, לא מוצא לנכון לוודא שאני מבינה מה עובר עליי. מה עומד לקרות בחיי.

ארבע שנים לאחר מכן ואני עדיין שואפת ללמוד ולהשכיל. במסעותיי המתמידים אחרי גילוי החדש והטוב, התוודעתי אל החשיבות העצומה של שמירת הדם הטבורי, גיליתי שמנים חיוניים לגוף האישה בכלל ולאישה ההריונית בפרט וממש לא מזמן, הרחקתי עד ירושלים, כדי לבקר בבית החולים הדסה הר הצופים, שעשה קפיצה ענקית והצטרף אל השורה הראשונה של מתקני הבריאות בארץ, שנותנים מענה ממקור ראשון לאישה ההריונית ולמשפחה המתרחבת.

whatsapp-image-2017-01-11-at-13-09-22

התמונה, באדיבות ביה"ח הדסה הר הצופים

למדתי, שבית החולים מעניק קורסים, סיורים והרצאות, כהכנה נכונה ללידה מוצלחת. לא פחות חשוב מכך, זו העובדה שניתן החזר כספי מלא ליולדת שהשתתפה בקורס. הייתי רוצה שעוד בתי חולים בארץ ירימו את הכפפה הנהדרת הזו. בהגעתה של יולדת אל בית החולים, מקבלת את פניה נציגה שתלווה אותה לאורך כל תהליך הקבלה והקליטה ועד לכניסתה לחדר הלידה. כמה נפלא זה היה, אם מישהי מסגל בית החולים הייתה מלווה אותי, בלידותיי. אין לי ספק שזה היה מסייע לי לעבור את החוויה המופלאה הזו של הבאת חיים חדשים אל העולם, בצורה רכה יותר.

ואגב הגעה לבית החולים, האם ידעתם שיולדת שמגיעה לבית החולים הדסה הר הצופים, מקבלת החזר מלא אם נסעה לבית החולים במונית? חוסך הרבה כאב ראש של חיפוש והוצאות חנייה (החניונים בבתי החולים, הם נושא ((מעצבן)) בפני עצמו), באחד הרגעים היותר מלחיצים. בשונה מרוב בתי החולים, בבית החולים הדסה הר הצופים, ישנה מחלקת יולדות משולבת. האם הטרייה, יכולה לבחור בין ביות חלקי או מלא ולהיקלט בחדר שבו יולדת שבחרה כמותה. החדרים מרוהטים (חייכתי ממש למראה שידת החתלה מאובזרת לחלוטין, שממוקמת בחדר) ומרווחים והתחושה נעימה ממש.

על אף שאני מאד רוצה, אני לא יודעת אם אהרה שוב. לא פשוט, העניין הזה, כשאת אם עצמאית לשלושה. אבל אני יודעת בוודאות, שאם וכאשר זה יקרה, אני מאד ארצה שהקדמה תגיע אל כל מתקני הרפואה בישראל וגם הם יתנהלו כפי שמתנהלים בהדסה הר הצופים.

וכדרכי, בכל פוסט, מגיע תורו של המתכון. הפעם, קסמתי משהו ממש מיוחד. כשהשתחררתי מבית החולים עם האפרוחית, הדבר הראשון שאכלתי, היה בייגל'ה חם. כמחווה של זיכרון נעים, אפיתי לכם בייגל. אבל לא סתם בייגל'ה. הבייגל'ה שבמתכון שלו אני משתפת אתכם, ממולא בגבינות והטעם שלו..תענוג!

בייגל'ה חמים וטעים ממולא גבינות

1 ק"ג קמח
2 כפות שמרים יבשים
3 כפות סוכר
700 מ"ל (1/2 3 כוסות) מים חמימים
1/4 כוס שמן צמחי
1/2 כפית מלח מעושן
1/2 כפית מלח שחור
1/2 כפית מלח רוזמרין
1/2 כפית מלח קלמטה
כפית מלח שולחן
* אפשר להמיר את המלחים במלח שולחן, אך הטעמים השונים מעשירים מאד את הבצק.
* עשו שימוש באילו מלחים שאתם אוהבים.
למילוי:
250 גבינת טבורוג / כחושה
150 גרם גבינת מוצרלה, מגוררת דק
50 גרם גבינת פרמז'ן, מגוררת דק
2 ביצים
כפית מלח
פלפל שחור גרוס

לקערת המערבל, מכניסים את החומרים היבשים (למעט המלח), מפעילים את המערבל במהירות איטית ומוסיפים את השמן ואת המים. מגבירים את מהירות המערבל לבינונית וברגע שמתחיל להיווצר בצק, מוסיפים את המלחים וממשיכים לעבד משך שמונה דקות נוספות. מעבירים את הבצק לקערה ששומנה קלות, מכסים ומתפיחים משך כשעה וחצי, או עד להכפלת הכמות. בינתיים, מערבבים את כל מרכיבי המילוי, מעבירים לשקית זילוף וקוטמים את הקצה. אין צורך ביצירת חור גדול.

מעבירים את הבצק אל משטח עבודה ששומן קלות. מחלקים אותו לשני חלקים. כל אחד משני החלקים, נחלק לשמונה נוספים. מכל שמינית בצק, יוצרים רצועה דקה ברוחב של כארבעה סנטימטרים. מזלפים את מילוי הגבינות במרכז הרצועה ולכל אורכה. סוגרים את שתי קצוות הבצק ומגלגלים עד לקבלת מקל ארוך ומעוגל. ניתן להשאיר את מקלות הבייגל'ה כמו שהם, אבל אפשר ליצור מהם צורת בייג'לה. מעבירים את הבייגל'ה המוכן אל תבנית אפייה, על גבי נייר אפיה, מכסים ומתפיחים שנית, משך כארבעים דקות. מורחים בביצה טרופה ומפזרים מעל שומשום. אופים בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות צלזיוס, למשך כ 25 דקות ועד הזהבה.

ן: ⁠⁠⁠

<img height="1" width="1" style="display:none" src="https://www.facebook.com/tr?id=800145156758702&ev=PageView&noscript=1&quot; />

מודעות פרסומת