עושה זאת בעצמי – או: נעים מאד, קוראים לי מיכל ואני וונדרוומן

התעוררתי הבוקר על הצד החושב של הכרית. ניסיתי להיזכר כמה שנים אני כבר מתנהלת באופן עצמאי ולא הצלחתי לזכור במדויק. התחלתי לאסוף חוויות חיים ולחבר אותם ללוחות זמנים. השנה בה התגרשתי, כמה שנים קודם לכן, עוד חייתי בנפרד, אנשים שהכרתי לאורך הדרך, כמה מהם שעזבו את חיי וכאלה שחזרו במפתיע.

רובכם, הספיק להתוודע לכמה מהחלקים שמרכיבים את האתגרים של חיי. הסטטוס האישי, ההתנהלויות הביורוקרטיות, מצבם הבריאותי של ילדיי והעקשנות האינסופית שלי, להכין לימונדה משובחת, מכל לימון שמתגלגל לעברי. גם אחרי שהייתי בטוחה שהחיים יתקשו להפתיע אותי, הייתה השנה האחרונה עוד שיעור חשוב לחיים. התמודדתי ושוב צלחתי את האתגר. ולא רק שהתחשלתי, אלא שמצאתי את עצמי חזקה יותר ומלאת הרבה יותר תובנות חיים. כדי להצליח ולהתנהל כמה שיותר ביעילות, אני מסגלת לעצמי "קיצורי דרך". כאלה שעוזרים לשגרת היומיום שלי להפוך מעט יותר קלה ולהתמודדות עם ריקושטים מפתיעים, להיות הרבה פחות מייגעת.

girl-writing-on-the-sofa-picjumbo-com

ניירת וביורוקרטיה. גיליתי למשל, שלהעביר את חשבוניות השירות של ההתנהלות הכלכלית הביתית ורשויות המס, מעותקים קשיחים שמטיילים להם ברחבי הארץ (הרבה יותר ממני) ולא תמיד מגיעים אליי, לקבצים שנשלחים במייל. הכל מתויק על גבי המחשב, בתיקיות מסודרות. אני מקצה ימים קבועים בחודש לביצוע התשלומים ושום דבר לא נשכח ולא הולך לאיבוד. והערך המוסף – האקולוגיה זוכה בעדנה קטנה ואנחנו זוכים בעולם קצת יותר נקי. וכן ירבו.

id-10034831

התנהלות מול נותני שירות. כמה טרחני זה יכול להיות, נכון??? המתנה מייגעת על הקו, כדי לזכות במענה אוטומטי (במקרה הטוב) או בן שיחה שהצרכים האישיים שלי, מעניינים אותו עוד פחות מהתפוגה שעל קרטון החלב. אחרי כל שיחה כזו, אני מגלה כמה מהר העצבים שלי מתרופפים ואיך מנעד הקללות שלי הולך ומעשיר. אי לכך ובהתאם לזאת, אני מתלהבת בכל פעם מחדש, כשאני whatsapp-image-2016-11-30-at-13-07-32מגלה ספק שירות שעושה איתי חסד ומעביר את כל ההתנהלות הזו, לאתר ברשת. קחו למשל את השירות החדש של "בזק". ה self service. נגישות מלאה לצפייה בחשבוניות, תשלום ON LINE, שירות טכני והסברים מפורטים לכל שאלה שיכולה להעסיק אותנו. הם לא היחידים שמעניקים את השירות הזה, אבל הם ללא ספק חלוצים בתחום שהקדמה ממש מחייבת. אני לא אבזבז את הזמן שלי והם לא יאלצו להתוודע לדציבלים של זעם ותסכול. WIN WIN.

fresh-baguette-breakfast-picjumbo-com

ילדים. הורים ומה שביניהם. לגרד אותם בכל בוקר מחדש מהמיטות, חצי שעה של התנצחויות על "מה לובשים היום", לבזבז עוד רבע שעה, בדיונים על מה להכין להם בכריכים לגן ולבתי הספר, להתחנן שילבשו מעיל ויצאו כבר אל הרכב (!!!), כדי שיגיעו בזמן ללימודים. תענוג, נכון??? אז אל. אין באמת סיבה שתחכו לרגע האחרון. בגדים, שיבחרו אותם בערב, אחרי המקלחת ולפני השינה. מניחים להם על המיטה שתי אופציות ומפרגנים להם להיות אלה שקובעים. פחות כאב ראש בשבילנו, יותר תחושת עצמאות בשבילם. כריכיםמכינים יחד טבלה (אנחנו מדפיסים להם טבלה ובה עמודות כמספר ימות הלימודים בשבוע, הם מקשטים וצובעים אותה) ויושבים לבחור ולהחליט מה יהיה בכריך בכל יום ואיזה פרי וירק ילוו אותו ויעשו להם טוב יותר בבטן ולגוף. אם אתם רוצים לעודד אותם לקחת חלק בהתארגנות הבוקר, תנו להם להיות אלה שרוחצים את הירק ומכניסים אותו לקופסת האוכל. אצלנו זה עובד נהדר.

התייעלות קולינרית. בשנה וחצי האחרונות, אני לא קונה לחם. גם לא לחמניות, או שאר נגזרות בצק. אני אופה הכל לבד. ככה יש לי שליטה מלאה במה שנכנס לגוף שלהם. במהלך השבוע, אני חושבת שאני עושה שימוש בלמעלה מחמישה קילוגרמים של קמח, בממוצע. בכל פעם יש לילדים חשק למאפה שונה. יום אחד זה לחם ובזה שלמחרת, הם ממש ממש רוצים לחמניות. אז כדי לייעל גם את החלק הזה של החיים, רקחתי לעצמי בצק בסיסי. ממנו אני יכולה לעצב וליצור לחמים שונים (כשלאחר הלישה הראשונית, אני יכולה להוסיף אגוזים שונים, זיתים ואפילו ירקות קלויים), לחמניות (תתפלאו איך התפיסה שלהם משתנה, ברגע שהחלטתי לעצב מחצית מכמות הבצק ל"לחמניות קשר" ואת המחצית השנייה, בצורה של "לחמניות המבורגר") ושאר מאפים טובים. 20161020_153431

כהרגלי בקודש, אני רוצה לפרגן לכם באהבה גדולה את אותו מתכון בסיס, שאני בטוחה שישרת אתכם נאמנה וממנו תוכלו ליצור ולהכין אינסוף של אפשרויות, שיעשו לילדים שלכם שמח בעיניים וטעים בבטן. ואני אפילו אגלה לכם איך אני מכינה מאותו הבצק פוקאצ'ות מדהימות, עם ציפויים שמשדרגים אותם בכמה רמות. הטריק הוא, לבחור בסוג הקמח שהכי יתאים לצרכים שלכם. השוק שופע בקמחים בעלי יעודים שונים. בכל אחד מהם תכולת גלוטן שונה ומנעד וויטמינים מכובד שמוכנס פנימה ויוצר לנו בצק מעט שונה, אבל באיכות מעולה!

הבצק הבסיסי של וונדרוומן ללחמים ומאפים

1 ק"ג קמח לבן
2 כפות שמרים יבשים
3 כפות סוכר
700 מ"ל מים
1/3 כוס שמן
1/2 1 כפות מלח

לקערת המערבל, מכניסים את החומרים היבשים (למעט המלח), מפעילים את המערבל במהירות איטית ומוסיפים את השמן ואת המים. מגבירים את מהירות המערבל לבינונית וברגע שמתחיל להיווצר בצק, מוסיפים את המלח וממשיכים לעבד משך שמונה דקות נוספות. מעבירים את הבצק לקערה ששומנה קלות, מכסים ומתפיחים משך כשעה, או עד להכפלת הכמות. מכאן, האפשרויות הן באמת אינסופיות. שחקו עם הבצק כאוות נפשכם ולפי המוזה ששורה עליכם. הפעם – נכין פוקאצ'ות.

פוקאצ'ות ביתיות מדהימות

מכינים את הבצק, על פי מתכון הבסיס. לאחר ההתפחה הראשונית, מחלקים את הבצק לשישה חלקים, משטחים ופותחים אותם (עדיף לעשות זאת בעזרת הידיים ולא עם מערוך) לרצועות מלבניות, בעובי של כשני סנטימטרים. מעבירים את הפוקאצ'ות לתבנית אפייה, על גביי נייר אפייה, מכסים ומתפיחים משך חצי שעה נוספת. עכשיו הגיע החלק של הכיף. מזלפים מעל הפוקאצ'ות שמן זית ואז מגיע שלב הציפוי. אצלנו בבית, אוהבים במיוחד בצל מקורמל ופטריות, או שום כתוש וכוסברה קצוצה דק, אבל האפשרויות הן עצומות. אופים את הפוקאצ'ות בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות צלזיוס, למשך 24 דקות. קחו בחשבון, שהריחות שמתפזרים בבית, יהפכו אתכם לחסרי סבלנות 🙂

whatsapp-image-2016-12-07-at-19-44-31

ואם נהניתם מהקסם שרקחתי לכם ותרצו להמשיך ולעקוב אחרי, אני אשמח אם תרשמו לבלוג שלי ותקבלו התראה על כל פוסט עם מתכון חדש.

מודעות פרסומת