הדברים שלא יספרו לכם כשאתם הופכים להורים

העולם הזה מוזר. או שאולי אלה האנשים שמסתובבים בו. כך או אחרת, במרוצת השנים (בערך 17, אבל עם עוד עשר שנות ניסיון) בהן אני מסתובבת לי בעצלתיים (מצד לצד) על הכדור העגול, המשובש אך הכה חביב הזה, הצלחתי לגלות לא מעט דברים שגרמו לי להרים גבה (במקרה הטוב) או לתהות מתי כבר יגיע המבול (במקרה הפחות אופטימי), כדי לגלות אם יש לי מספיק זמן לבנות תיבה..

ילדים

כן. היה הגיוני שאני אתחיל דווקא בזה. הילדים שלנו, הם מה שמניע אותנו. המהירות בה הם מצליחים להעביר אותנו מאושר עילאי לעצבים עד כדי שבירת קירות, תצליח לשבור את שיא העולם בריצת מאה מטר. עם עודף זמן. רוצים דוגמה?? קחו! שבת בבוקר. פלא הבריאה. אפילו אלוהים דורש "ויינפש". אין יום מושלם ממנו להתחפר מתחת לשמיכות, להתקלף מהמיטה בעצלתיים ולשתות את הקפה, בשעה שבה ביום ממוצע, אנחנו כבר אחרי הגראעפס של ארוחת הצהרים. אממה…למי מאיתנו שיש ילדים, ינסה לספור את מספר הפעמים שכל זה באמת קרה ואם הצלחתם לאייש כף יד פעמים, קבלו ממני קפה ועוגה. אבל אחרי חצות היום בבקשה. אני ישנה.

id-10099172

הריון

בדיוק. כרונולוגית, זה החלק שמגיע לפני שמסתובבים לכם בבית ילדים. שאלתם את עצמכם פעם, למה אנחנו עושים את זה לעצמנו?? נכון. זה יצר האדם והרצון בהמשכיות וכשנהיה מבוגרים, יהיו מי שידאגו לנו וכל זה, אבל עד שזה יקרה…בחילות?! צרבות?! אינסוף בדיקות פולשניות למקומות היותר אינטימיים בגוף האישה (היי!! אתה שם! אני רואה את החיוך הזה…) הבטן הענקית (והעובדה שלא רואים את הרגליים בערך ארבעה חודשים) ואז הצירים הכואבים (תרים ידה מי שלא ביקשה מהרופא שלה אפידורל. בערך בשבוע 34) הלידה המייסרת (הלכת ואכלת מפרי עץ הדעת? תסבלי!) וכאילו שזה לא מספיק, בסוף אנחנו גם נתקעות עם צניחת האגן וסימני מתיחה (לזה דווקא גיליתי לא מזמן סדרת שמני גוף של frei ol, המכילים חומרים טבעיים ומצליחים למנוע ולהעלים סימני מתיחה אצל נשים בהיריון. המוצרים שלהם כולם, הם טבעיים והיפואלרגניים ומכילים ויטמין E וחומצות שומן אומגה 3 ו-6, משמנים טבעיים בלבד. וגם אם לא הייתם מודעים לקיומם קודם לכן, כמוני, זה לא באמת נורא, כי יש להם בסדרה גם מוצרים למיצוק העור ולטיפול בפיגמנטציה, שהפכו לחברים טובים וקרובים שלי). אבל מסתבר שלמרות הכל, אנחנו ממשיכים לעשות את זה לעצמנו. לכו תבינו..

מים חמים

החלק הזה, יכול להתפצל לכמה תתי חלקים. למשל…קפה. ושוב, להורים שבינינו. מתי בפעם האחרונה הצלחתם לשתות את הקפה בעודו חם? אז אולי..פושר? אה. לא?? ונכון שיש לכם ילדים? ושבדיוק כשאתם מתכוונים לשבת עם הקפה הטעים שלכם (ולידו איזו עוגייה טובה. או עוגה. עם קרם שוקולד ופצפוצים. טוב, נסחפתי) נשמעת אזעקת אמת מכיוון העולל/דרדק/פוחז (סמנו את המתאים) ודי ברור לכם שאין סיכוי שתזכו לרבע השעה שכל כך ציפיתם לה כל היום..אז הנה, אני אתן לכם טיפ (עשר שנות ניסיון וזה) תכינו אותו קר מראש. אין לכם למה לצפות ואין לכם ממה להתייאש. ובקיץ, זה אפילו מוצלח.

id-10093962

כנראה שככה המקלחת של הילדים נראית בעיניהם…

עוד תת נושא בעניין: מקלחת. (ושימו לב שאני לא כותבת אמבטיה, כי בכל זאת..חחחחחח) אלא אם אתם רווקים, המתגוררים לבד, נכון שהפעם האחרונה שבה זכיתם למקלחת עם מים חמים, הייתה כשהילדים היו בטיול שנתי והמקלחת הייתה כל כולה שלכם?!?! לפחות פעם בשבוע, רמת הקריז עולה עד כדי רתיחה (היי! הנה סטארט אפ למקלחת חמה. כנסו לחדר האמבטיה בעצבים) ואני מצהירה ברחבי הבית ש"היום אני נכנסת ראשונה למקלחת ולא משאירה לכם מים בכללללל!!!". אבל יצר ההורות המטופש הזה משתלט, ואני שוב נתקעת במקלחת קרה. אומרים שזה בריא. אני בטוחה שלמי שאמר את זה, היו הרבה ילדים…

כביסה

בין אם היא מקופלת בערימה שנותרת מיותמת בסלון, מונחת בתוך הסל, אחרי שהוסרה מהחבל ולוחשת לכם "קפלווווו אותי", או פשוט זרוקה ברחבי הבית (לרוב, בחדרי הילדים. על הרצפה. המהדרין, עושים תחרות "הערימה של מי גבוהה יותר". אל תתאמצו. הם תמיד מנצחים) לכביסה יש מקום של כבוד בבית בו מתגוררים ילדים. והוריהם העייפים. עייפים מלחפש כוסות, צלחות וכלי אוכל נוספים, אחרי פלישת לילה של המתבגרים. אצלנו הוכרז הסכם פשרה: הם אחראים על מיון הבגדים, הפעלת המכונה, תלייה והורדת הבגדים מן החבל ואני – מקפלת. אה. כן. הם גם אלה שמפנים את הבגדים המקופלים אל הארונות. לקפל כביסה זה דבר כל כך מעייף (אבל ככה אני משלימה את פערי הצפייה בסדרות שלי). לגמרי WIN WIN, נכון??

אוכל

לפחות שלוש פעמים ביום. אחרת הפקידה מהרווחה תדפוק לכם על הדלת ולכו תסבירו לה שזה הכל בגלל שהילדים גמרו לכם את המים החמים..ארוחת בוקר אל הגנים ובתי הספר. רצוי שהיא תכיל כריך מלחם טרי ובריא, ממרח איכותי (מסתבר ששוקולד זה פחות בריא. לא נורא, יותר בשבילי), ירק ולפחות פרי אחד. אחרת, איך תוכלו לקיים את הטקס היומי: "בואו נגלה מהיכן מגיע היום הריח הבאוש הזה…" ארוחת הצהריים עשויה להיות מאתגרת במיוחד. ההורים העובדים, דואגים לבשל את הארוחות, ערב קודם לכן. החרוצים והמנוסים שבהם, מכריזים על יום בישול מרוכז, מכינים מנות בקופסאות ומקפיאים, לפי ימות השבוע. ו..הגענו אל ארוחת הערב. הארוחה שאצל רובנו, היא המשפחתית. כולם מבלים יחד וזה הזמן שבו אפשר לשאול על היום שחלף ולנג'ס להם שוב שירימו כבר את המגבת הרטובה מהרצפה, קיבינימט!!

אתמול בערב, הייתי במצב רוח מוצלח במיוחד (שתיתי את הקפה שלי, חם ואפילו נשארו לי מים חמים במקלחת!!) אז החלטתי לפנק את המוסקיטרים בפאנקייקס משודרגים וטעימים. כיאה למשחקת באוכל שאני 🙂

פאנקייקס של יום טוב

מחית משתי בננות בשלות + גרידה מחצי לימון
2 ביצים
2 כוסות נוזל (חלב / מיץ תפוזים / מים)
כפית תמצית ווניל טהור
2 כפות סילאן
1/2 כוס פתיתי שיבולת שועל גרוסים
2 כוסות קמח תופח
2 כפות אבקת סוכר
קמצוץ מלח

טורפים בקערה את החומרים הרטובים. מוסיפים אליהם את יתרת החומרים ומערבבים היטב, עד לקבלת בלילה אחידה. מכסים את הקערה ומניחים בצד לכרבע שעה. מחממים היטב מחבת בעלת תחתית כבדה (או מחבת פאנקייקס ייעודית). משמנים קלות בעזרת תרסיס שמן (רק לפני הכנת הסיבוב הראשון) יוצקים מלוא הכף וממתינים עד להופעת בועיות קטנות. הופכים את הפאנקייקס בעזרת מרית וממתינים עד להזהבה של הצד השני. רצוי ואף מומלץ להגיש את הטעימים הללו עם ריבת פירות, או שוקולד (אם לא השתמשתם בו בכריך לבית הספר..)

⁠⁠whatsapp-image-2016-11-20-at-19-32-16-1

ן: ⁠⁠⁠



מודעות פרסומת