פוקימונים, ניוקי גבינה ועייפות כרונית

ספויילר. אני אישה בת 37 (אבל ממש לא רואים עליי. באמת). אני אמא לשלושה (הביולוגי שלי מתחיל לתקתק שוב וזה לא מתיישב ממש עם הסטטוס הנוכחי שלי. כן כן אמרתי בעייתי). אני אינפנטילית ברמות שלעתים ממש מביכות. את הבנים שלי בעיקר. אבל רוב הפעמים זה נגמר ממש מצחיק.

עד לא מזמן, בכל פעם שהמתבגרים הפרטיים שלי דיברו בבית על פוקימונים, ניסיתי ממש להחזיק את עצמי מלצחוק. בכל זאת…מתבגרים. וברור לי שגם בני 30+ מתקשים להתנתק מהנינטנדו. אה. רגע. היום זה כבר אקס בוקס. ועדיין..רוב החברים מסביבי מדברים על מתבגרים שיוצאים עד מאוחר, חוזרים עם ריחות של סיגריות בבגדים והבל פה של אלכוהול ואני מוצאת את עצמי מאזינה לשיחות על פיקאצ'ו.

אבל אז, איפשהו לפני כמה שבועות, העניין קיבל תפנית משעשעת. הבאז סביב משחק ה"פוקימון גו" החדש, יצא מבין דלת אמותיי, תפס תאוצה וגם החברים שסביבי התחילו להתעסק באקשן שהלך והתפשט כמו אש בשדה פיקאצ'ואים. היתרון שבלהיות אמא למתבגרים גיקים (כיאה לאמא מגה גיקית), הוא שאת שולטת בכמה עגות במקביל. גיליתי שאני מצליחה להבין על מה כולם מדברים ובעוד רוב האנשים חטפו התקפי עצבים על המתחולל, אני ממש נהניתי. אחד אחרי השני הם נפלו לפוקימון, אבל אני הצלחתי להחזיק מעמד ולא להתקין את המשחק.

אבל אז זה קרה. יורש העצר חלה ואני, שנצמדתי אליו בדאגה וחרדה אטומית, כמו שרק קרצייה מסורה יכולה לעשות, מצאתי את עצמי, בהפוגות של ביקורי הרופאים, נמשכת אל המכשיר הסלולרי "רק כדי לקרוא קצת על מה כולם מדברים. היורש השלים לי את הידע החסר ואני, מצאתי את עצמי בקבוצת וואטצאפ עם מכנה משותף ברור. אנשים בוגרים (לכאורה) שמבלים את יומם במרדף אחרי דמויות מצוירות ומדברים על זה כמעט 24/7. הכי בכנות?? כיף ענקי!! ההתעסקות הזו העבירה לי שבוע של חרדות קיומיות אמיתיות לבני בכורי. ליקר לי מכל.

אחרי חמישה ימי אשפוז (של הילד) וארבעה לילות נטולי שינה (בעיקר שלי), חזרנו הביתה. אין לי מושג איך חלפה הנסיעה (בעיקר כי אני לא ממש זוכרת איך הצלחתי לנהוג חמישים דקות), אבל אני הייתי בטוחה שהנה, השבת מגיעה ואני אשן עד יום ראשון בבוקר. חחחחח. הצחקתי אפילו את עצמי. תנו למרוקאית לחזור הביתה, אחרי העדרות של כמה ימים והיא תמצא את כל הדרכים שבעולם לעשות הכל, חוץ מלישון. כלים, כביסות, רצפות ואפילו חלונות. אבל שינה – לא. מי אמר פסיכית ולא ביקר אותי עדיין??

שבוע עבר מאז. יורש העצר מתחיל להתאושש ברוך ה' ואני חוזרת לעצמי. המגננות מתחילות לרדת ואתמול, כשהפרחחית הקטנה התיישבה לידי על הספה ונרדמה, נרדמתי גם אני. שלוש שעות וחצי (!!!) של שנת צהריים ואפילו לא הרגשתי שזו לא המיטה שלי. לתשישות יש נטייה לגרום לנו לקרוס, ברגע שבו אנחנו הכי פחות מודעים. והשינה הזו הייתה הדבר הטוב ביותר שיכולתי לבקש לעצמי. כמעט הכי טוב. התעוררתי מהשינה, עם חשק בלתי נשלט לניוקי. אבל היה כבר חשוך ושלוש שעות וחצי של שינה, רק גרמו לי להיות אפילו עייפה עוד יותר. אז זחלתי אל המקלחת ומשם..הדרך אל המיטה כבר הייתה קצרה הרבה יותר.

הבוקר, אחרי הרבה הרבה הרבהההה זמן, התעוררתי על הצד הטוב של עצמי. ישנתי לילה רצוף. התשישות שליוותה אותי בשבועות אחרונים, פינתה את עצמה אחר כבוד ובמקומה, חזרו המוזה והיצירתיות. הדחף לניוקי עדיין בעט, אבל יחד איתו, ייסורי המצפון. בני בכורי לא יכול לאכול כבר שבועיים, כמו כולנו ואני אכנס אל המטבח ואתחיל לפזר ניחוחות טעימים?! גם הפעם, כששיתפתי את יורש העצר בתחושות שלי, הוא מיהר לבטל אותן ולהודיע לי שאין מצב שאני נמנעת ממה שעושה לי טוב, רק מכיוון שהוא לא יכול כרגע ליהנות מכל הטוב הזה. אני כל כך אוהבת את הילד הזה!!! אני כבר לא יכולה לחכות לרגע שבו הוא מתאושש ואני יכולה לפנק אותו, הכי שרק אפשר!

נכנסתי אל המטבח ו…גיליתי שאין לי מספיק תפוחי אדמה. מה עושים עכשיו?? לצאת מהבית רק בשביל תפוחי אדמה?! היצירתיות התחילה לבחוש בי וניגשתי אל המקרר. כשפתחתי את מגירת הגבינות (דמיינו לעצמכם נורה נדלקת וקול תרועה מהדהד ברחבי המטבח), אורו עיניי והגלגלים כבר התחילו לעבוד. את מה שקרה שם בהמשך, מיד תוכלו לקרוא. ואפילו לקבל הצצה.20160725_115213

ניוקי גבינה בצל וחצילים

1 גביע גבינת "נפוליאון" בצל
1 גביע גבינת "נפוליאון" טבעית
2 ביצים
3 כפות מחית חצילים
5 כוסות קמח (+ כמות נוספת לקימוח משטח העבודה)
2 כפות גבינת פרמז'ן מגוררת
2 כפיות מלח מעושן20160725_124604

לקערה רחבה, נכניס את כל החומרים. בתחילה, נערבב בעזרת כף וברגע היווצרות בצק, נעביר למשטח עבודה מקומח ונתחיל ללוש, עד לקבלת בצק רך ואחיד. חשוב מאד להקפיד על משטח מקומח. את הבצק שהתקבל, נחתוך לארבעה חלקים. מכל חלק נרדד בעזרת הידיים נחש צר ומאורך ונחתוך פיסות ברוחב של כסנטימטר. בסיר עמוק, נרתיח מים ונמליח אותם מעט. את פיסות הניוקי נכניס לתוך המים הרותחים ונבשל עד שהניוקי צף. חשוב מאד להכניס את הניוקי במספר סבבים, כדי שלא להעמיס יתר על המידה. את הניוקי הצפים מוציאים מן המים, בעזרת כף מחוררת ומעבירים למסננת. ומכאן…זה או לכרסם עד שובע, או..להכין רוטב שירים את הניוקי לגבהים חדשים!

רוטב שמנת ופסטו כוסברה

500 מ"ל שמנת לבישול
1/2 כוס חלב (או מים)
כף גדושה של פסטו כוסברה (אפשר להכין לבד ואפשר פשוט לרכוש מוכן)
כפית צ'ילי גרוס
מלח ופלפל גרוס, לפי טעם

מכניסים את כל חומרי הרוטב למחבת עמוקה וגדולה, מערבים ומביאים את הרוטב לכדי בעבוע קל. חשוב להקפיד שלא להביא את השמנת לרתיחה. מכניסים את הניוקי אל הרוטב ומערבבים בעדינות, עד לציפוי של הניוקי ברוטב. עכשיו אפשר להתמוגג ולהתענג. אפשר להיות נחמדים ולהזמין שותפים. מומלץ שלא 😉

20160725_141009

מודעות פרסומת