זה כן משחק ילדים

ווידוי. בזמן האחרון שקעתי מעט. אני בספק אם יש מי מכם שלא מכיר את זה. קורה גם לטובים ביותר. לא חסרים אתגרים בחייו של אדם. משפחה. עבודה. ביורוקרטיה. חיים. ונראה שבחבילה שלי, נעשתה טעות. אף אחד לא ממש הכין אותי למציאות בה אני בת 37, אמאל'ה שלושה, מוצאת את עצמי הודפת ריקושטים של אתגר. חחחחח אני משעשעת את עצמי אפילו תוך כדי כתיבה. ID-100219516

אז התקופה האחרונה הייתה מתישה. אני חושבת שכבר הצלחתם להבין את זה. מצאתי את עצמי משתבללת מתחת לערימות ניירת וועדות ביורוקרטיה מטרחנות. תאמינו לא, אתם לא רוצים לשמוע על זה. ובתוך כל זה, עם עייפות נפשית מטורפת, בעט הקול הקטן שלא יכול להרשות לעצמו לשקוע.

קומי!!!

טוב. לא הקשבתי לו. מה הקטע הזה בכלל?! הרי מאשפזים אנשים על דברים כאלה. קולות. אז התעלמתי. ת'אמת? זה הרגיש ממש נוח. לקום בבוקר, להתנהל עם מה שהעולם החליט להשליך עליי באותו היום. לבשל, לנקות, להיות נהגת הסעות ולבלות עם הילדים. וזהו. מיכל נבלעה בתוך כל זה והיה לה ממש נחמד.

אבל זה לא החזיק מעמד..

אני כנראה לא הטיפוס המתכדרר. בינינו, כמה כבר אפשר לעשות כלום? פתאם הבנתי שהוויתור הזה לעצמי, הוא גם וויתור על כל הדברים שאני אוהבת לעשות. האפייה. היצירה. הכתיבה. כל זה הולך ונעלם לי. וזה לא הרגיש לי נחמד. בכלל לא.

נראה לי שהגל הזה חלף, כי אתמול מצאתי את עצמי ניגשת אל המטבח ומתחילה לעשות רעש. אפיתי שוב. הייתה לזה תחושה כל כך משחררת! נהניתי שוב. ואז הגיע הגשם. אחת האהבות הגדולות שלי. מחוות חורף אחרונה וכאילו במיוחד בשבילי. התעוררתי הבוקר עם חשק ליצור. הדבר הראשון שעבר לי בראש, היה כמובן – בצק. הצצה חטופה במקפיא, גרמה לי להבין שאלא אם אני רוכשת מקפיא חדש, עדיף יהיה שאניח לילדים לאכול קצת, לפני שאני שוב מחממת את התנור.

יש עוד דרכים לשחק בבצק

פחות מעשר דקות לאחר מכן, ניגשה אליי הדרדסית וביקשה לשחק. ניגשנו יחד אל פינת המשחקים שלה ומיד קלטתי את דלי בצק המשחק. מיותם וגלמוד, עם שאריות של מה שהיה עד לא מזמן אלמנט משחק מהנה. הקטע עם בצק משחק, שבערך דקה אחרי שאתם פותחים את האריזה שלו, מוצא את עצמו עושה שעטנז והופך לגוש בגוונים לא אטרקטיביים.

להשקיע בעניין הזה, בערך שלוש פעמים בכל חודש, הופך להיות ממש לא כדאי כלכלית. והנה אני..הרי רוצה בעצמי לשחק בבצק. מה יהיה נחמד יותר, מלשחק בבצק וליצור משהו שיוכל לשמש את הקטנטנה? לפחות לשבוע…20160524_094336

בצק משחק של בית

1/2 4 כוסות קמח
2 כוסות מלח
3/4 1 כוסות מים רותחים
3 כפות שמן
5 כפיות תמצית ריח
צבעי מאכל

מערבבים בקערה את הקמח והמלח. בקערה נפרדת מערבבים את המים הרותחים, השמן ותמצית הריח. אני בחרתי בתמצית לבנדר. אחת הריחות האהובים עליי. יוצרים גומה במרכז קערת הקמח ומתחילים להוסיף את הנוזלים, תוך כדי ערבוב. בהתחלה, רצוי יהיה שתעבדו עם כף עץ, או סיליקון. לא נחמד להתעסק בבצק רותח. בהמשך, אפשר להמשיך וללוש את הבצק, ידנית. ברגע שהגעתם למרקם רך ונעים למגע, אפשר להעביר את הבצק, אל משטח עבודה. זה השלב שבו אנחנו מחליטים כמה חתיכות בצק אנחנו רוצים ליצור ומה יהיה גודל כל אחת מהן. אני בחרתי בפיסות בנות כ 250 גרם כל אחת. 20160524_095619

20160524_111255בוחרים צבעי מאכל, כמספר פיסות הבצק ומתחילים לעבוד. שמרו לידכם מעט קמח, צבע המאכל יגרום לבצק להיות מעט דביק וכמויות קטנות של קמח, יעזרו להשיב לבצק את מרקמו הרך. שטחו מעט את גוש הבצק וטפטפו במרכזו מספר טיפות של צבע. עכשיו מתחיל הכיף! לושו את גוש הבצק, עד שצבע נטמע בתוכו והופך את פיסת הבצק לצבעונית ונעימה.

אני, ארזתי כל פיסת בצק צבעונית בניילון ואז מחזרתי את דלי הפלסטיק. הפעם…עם בצק HOME MADE. ובזמן שהדרדסית משחקת בבצק, אני יושבת לידה וכותבת 🙂

מודעות פרסומת