6 סימנים שחגגתם את פסח כהילכתו

מאחד עד עשר, כמה אתם מייחלים שיסתיים החג וכולם יחזרו אל המסגרות והשגרה? מה וכמה כבר הספקתם לעשות עם הילדים? והאם הצלחתם כבר להשמיד את התקציב המשפחתי של החודש כולו (ואנחנו רק במחצית חול המועד..)

ID-10077864כל שנה מחדש. לא רק שאנשים מוצאים את עצמם נאבקים עם אפס ימי חופשה בעבודה, אלא שמעבר להוצאות על ארוחות החג, הבגדים והמתנות (כמה שנים ברציפות, זה לגיטימי להביא לדודה שמארחת, עציץ???) בערך 60% מהתזרים החודשי, עף על טיולים, חוויות ושאר אתרי סחיטה, ברחבי ארץ הקודש. רק להצליח לעבור את השבוע הזה במינימום נפגעים (וזה, אחרי שקדמו לכך שבועיים חופש. על שום מה?!?)

טוב. אז גילוי נאות. אני לא באמת מתלוננת. הסטטוס האישי שלי, מאפשר לי להיות בין האנשים שדי נהנים מהחופש. שני הבנים שלי כבר גדולים (תופעות גיל ההתבגרות הם 365, כך ששבוע מרוכז, זה ממש קטן עליי..) והדרדסית ואני זה סיפור אהבה (היא עדיין קטנה, אז יש זמן לשגעת ההתבגרות), שלפעמים אני ממש בטוחה שאלמלא נוכחותה, האיזולירבאנד, היה עושה שעות נוספות בבית. וככל שזה נוגע לענייני תקציב, גיליתי שאם מרווחים את הפעילויות ודוחסים בין לבין יום "חופשי", למתבגרים זה מעניק לגיטימציה להמשיך ולהיות זומבי מדייה ואני, זוכה להתעורר אחרי השעה שמונה וחצי.

במיוחד בשבילכם, אני מעלה את רשימת הזוועות שלי מהחג הזה, ואת ה"קטנות" החיוביות שמגיעות איתם (כי ידוע כבר שאין רע בלי טוב) ויש אפילו מתכון מסורתי בסוף.

  1. הילדים ערים עד מאוחר. נכון, זה מורט עצבים. הם מסתובבים בבית בשעות הזויות, עורכים פשיטות על המקרר ומשאירים ערימות של כלים בכיור, א ב ל..הם גם ישנים עד מאוחר, מה שאומר שהם עושים הרבה פחות רעש, בשעות שיש אור בחוץ. תנצלו את זה. זה לא קורה הרבה וחבל.
  2. הארנק מתרוקן בקצב מטורף (!!!) מי חשב שלהידחס עם כל בני ישראל, על זאטוטיהם, ייעשה מרצוננו החופשי (לכאורה) ושגם נסכים להוציא על זה כל כך הרבה כסף. יציאת מצרים 2016 – זה זה! ומצד שני, יש שפע של פעילויות חינמיות, מוזיאונים שפתוחים לקהל הרחב (גם הפעלה וגם מקום ממוזג). הפלוס הגדול מבחינתי, לגרור את המתבגרים למוזיאון, זו התעללות מבחינתם. מי אמר ניצחון??
  3. מועצת הלול עושה את ההון השנתי שלה, בשבוע אחד. עצרתם לרגע, לספור כמה ביצים צרכה המשפחה, במהלך הימים האחרונים?!? אין לי מושג איך זה קורה. אולי זו הדרך היחידה שבה אפשר לעשות משהו מהאריחים הלא אכילים שהכינו בני ישראל במדבר? (מה הבעיה שלהם להכין לאפות על איזה טאבון מאולתר…) זה היום הרביעי לחג וספרתי כבר למעלה משלושה תריסרים של ביצים. (חכו, עוד מעט ותגלו מה משפיע על העניין).
  4. גם מועצת מגדלי הבקר, לא יוצאת מופסדת מהעניין. זו רק אני, או שהשנה, יותר מתמיד, בכל יום וכמעט כל היום, עולים ריחות של הדלקת פחמים והעלאות קורבן לאלוהי הקרניבורים? זה כאילו, שהחלופה האולטימטיבית לבצק, היא בשר. אם אין חמץ – תאכלו פרה, בטוח היה המשפט של משה רבנו, כשעמד על הסלע וניסה להוציא ממנו מים..
  5. פסח. החג בו אנחנו נדחסים מרצון, בקהל רב, ומסכימים לספוג דציבלים של רעש וכאב ראש (מי אתם, האנשים ש"מבלים" את החג בכנרת, עם כ-ל המשפחה, על מזרנים, בחום הנורא, ועם מוזיקה מחרישת אוזניים ועוד מעלים פוסטים של "עם היפים שלי, פסח 2016"?) הסעיף הזה, הוא חיזוק כואב לסעיף ריקון הארנק. שני אילוצים שצצים בכל חג וחופש. מרצון! נראה אתכם מסכימים להוציא הון עתק, ביום חול, על קרטיב שיטפטף לכם על הידיים ועמידה של חצי שעה, בתור למתקן רעוע שהוקם עוד לפני שהתחתנתם.
  6. אבל אם כבר פסח ואם כבר מצות, אז שיהיה אכיל ואפילו טעים. קבלו מתכון שאני משדרגת ומשכללת מדי שנה. כזה, שאפילו המתבגרים הבררניים שלי, נהנים לאכול.

לביבות מצה משודרגות

חבילת מצות (כזו שעטופה בצלופן)
3/4 כוס מים חמים
5 ביצים
כוס וחצי של מחית תפוחי אדמה
חצי צרור כוסברה, קצוצה דק
מלח ופלפל לפי הטעם

מפוררים את המצות לפיסות קטנות. אני עושה זאת, כשהם עדיין סגורים בתוך הצלופן. זה שומר על כל הפירורים בתוך האריזה וזו אחלה דרך להחצין אגרסיות, בלי שממש שמים לב אליכם. מעבירים את הפיסות לקערה גדולה ומוסיפים את המים. מערבבים היטב, עד שהמים נטמעים, מוסיפים את הביצים וממשיכים לערבב. עכשיו מוסיפים את מחית תפוחי האדמה, הכוסברה הקצוצה, המלח והפלפל ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. מניחים את הקערה בצד, למשך כרבע שעה.

מחממים שמן לטיגון חצי עמוק (כך שגובה השמן, יכסה רק מחצית מגובה הלביבות). יוצרים לביבות (הטיפ שלי, הוא להשתמש בכף גלידה קפיצית. זה יוצר לביבות עגולות, אחידות בגודלן ויפהפיות), מטגנים עד להזהבה קלה, הופכים את הלביבות ומשלימים טיגון. הלביבות טעימות במיוחד, כשהן חמימות, אבל נעלמות גם מהמקרר..

20160425_133642

גם מי שלא אוהב מצות, יאהב אותן. מניסיון.

מודעות פרסומת