לך תתבגר – המדריך להורה המתוסכל

15 בפברואר 2016

עד שלא צמח לכם נער מתבגר בבית, כאילו לא ידעתם תסכול מהו. ולא, זה ממש לא נחשב, שאתם עצמכם שרדתם את פרעות הטיפש עשרה. זה אפילו לא מתקרב לשם. איכשהו, הדור הנוכחי של המתבגרים, זו הכלאה מאתגרת במיוחד, של בלבול, חוסר סבלנות, עודף הורמונים וחוסר בתקשורת. כדי להגיע למצב של שיחה עם בני המתבגר, אני צריכה להכיר, על בורים, את כל מהלכי המשחק WOW. (נכון שלא ידעתם שזה הקיצור של World of Warcraft???) רק אז, המגננות ספק יורדות והילד מסכים לשתף איתי פעולה ולספר לי מעט ממה שעבר עליו באותו היום..

זו בערך הסיבה, שכתבתי לעצמי את עשרת הדיברות של ההורה למתבגר:

1. אם הילד לא מגיב, כשאתם קוראים לו, זה לא בגלל שהוא לא שמע אתכם. יש להם שמיעת על, לגורילות הללו. הם מסננים אתכם. בפעם הבאה שהילד קורא לכם, תתעלמו. זה לא יגרום להם לשנות את ההתנהלות שלהם, אבל זו בהחלט תהיה נקמה קטנה ומשעשעת.
2. כשהם עומדים מולכם ושואלים "מה את/ה רוצה?", הם לא באמת מתעניינים. זו הדרך שלהם להתיש אתכם ולגרום לכם להניח להם. בפעם האחרונה שהבן שלי עמד מולי עם פרצוף משועמם ושאל אותי את השאלה הזו, בילינו יחד חצי שעה משותפת, שבה סיפרתי לו בפירוט, כל מה שאני רוצה ממנו בזמן הקרוב. כשהילד סינן לעברי "אמא, את חופרת", המשכתי. קארמה איז א-ביטצ'.
3. הם חצופים. סביב גיל 15, העניין הזה הופך להיות חלק אינטגרלי מהאישיות שלהם. כשהמתבגר הפרטי שלי מצא לנכון לסנן לעברי "אמא, לכי חפשי ת'חברים שלך", יצאנו יחד, הוא ואני לנסיעה נעימה, ברכב המשפחתי וחיפשנו לי חברים חדשים. זה תקף גם למשפט "לכי חפשי..", על שלל הטיותיו. 
4. מערכת היחסים ההדדית, בין הורה לילדו המתבגר, (מושג עלום שטרם נמצאו עבורו הוכחות קיום) היא פועל יוצא של "תן וקח". אתה רוצה ממני X (מכשיר מדיה חדש, משחק למכשיר מדיה חדש, אביזר חדש למכשיר מדיה…) ואני רוצה ממך כבוד, נימוס ודרך ארץ. עכשיו בוא נגלה מי מאתנו ילך ויחפש… 
5. אני לא עובדת אצלכם. אתם בטוחים שאני עובדת אצלכם, אבל זו רק חכירה למועד קצר. הכביסה הנקייה לא נקטפת מהעץ. היא לא מגיעה בכוחות עצמה אל המכונה, מפזרת ג'ל כביסה ומרכך ומפעילה את עצמה. הכלים, לא חוזרים להיות נקיים, אחרי שהגמדים הקטנים מגיעים בלילה, כשאתם ישנים (פחחחחחחחחחחח) ומדיחים אותם. הפיה הטובה??? זו אני. אמא שלכם. בפעם הבאה שאתם זורקים את המגבת הרטובה על הרצפה, יש מצב סביר שתגלו שהסדין שלכם רטוב, כי אם כבר מגבת רטובה, אז על המיטה.. 
6. בני נוער מתקיימים על ג'אנק פוד ומשחקי מדיה. שינה, היא לא חלק משרשרת החיים. כשהמתבגר שלכם, עוצם את עיניו, התרנגול עושה שכיבות סמיכה. עד שהם יואילו בטובם להתקלף מהמיטה, התרנגול יסיים את הרבעת כל התרנגולות בלול. הם יסתובבו לכם בבית, טרוטי עיניים ולא יהיה להם שמץ של מושג מה גורם לכם לסנן גידופים מתחת לשפה. אחד הפתרונות: שעון מעורר שיכוון לשעה שש בבוקר ויוחבא מאחורי הספרים בספרייה. שעון נוסף שיכוון אל השעה שמונה ויוסתר בארון הבגדים. תרגישו חופשיים לפזר עוד כמה כאלה ברחבי החדר שלהם. לפחות שלגידופים שלהם תהיה לגיטימציה.
7. אל תטרחו לבשל. זה לא יהיה לטעמם. זה יהיה מתוק/מלוח/חמוץ/חריף מדי. זה לא יהיה חם מספיק, או שזה יהיה חם מדי. שקית של שניצלים ושקית של צ'יפס במקפיא, הם בגדר גורמה, כשמדובר בבן התשחורת הממוצע. אם יש במקרר קטשופ, אתם אלילים (לא באמת. הם כבר ימצאו סיבה להוציא אתכם "קרציות"). אתם רוצים לעשות אותם מאושרים? תשאירו להם שטר של 100 שקלים על השולחן במטבח ורשימת טלפונים של מסעדות "טייק א-וואי" על המקרר.
8. תתקרבו. יש לי הצעת סטארט אפ אדירה עבורכם, לחילוץ המתבגר מסביבת המחשב, במינימום נפגעים. פעמיים בשבוע, תחליפו את סיסמת הוויי.פיי הביתית ותתנו את קבלת הסיסמא החדשה בהבטחה למזעור שעות החשיפה אל מקורות ה"קרינה מייצרת הזומבים". זה יעבוד לכם אגב, גם עם עזרה בביצוע מטלות הבית.
9. סבא וסבתא הם דרך נהדרת לפיזור הפגנות. אל תהססו לבקש ממי שהביאוכם עד הלום, שיפרגנו לכם כמה שעות שבועיות של שקט ושלווה. לבד. על כוס קפה קר. (ואיזו פרוסה של עוגת שוקולד טובה. גם פאי תפוחים, הולך). במידה והנ"ל מגלים סימני סירוב, תזכירו להם שגם אתם הייתם פעם מתבגרים, שאתם זוכרים את כל נקודות התורפה ושאין לכם כל חשש להשתמש בזה.
10. תתנחמו בעובדה שגיל ההתבגרות חולף. טוב, הוא לא באמת חולף, אבל הוא דועך בשלב כלשהו, איפשהו בנקודה שבה הם בעצמם הופכים להורים ואתם זוכים להזכיר להם את כל מה שהם עוללו לכם, ברגע שהם יבקשו מכם, לשמרטף על המתבגרים שלהם. 

ניווט ברשומות

← אמא תלת מימד

אזני המן – הוא רצה להשמיד אותנו ולנו זה טעים →