איך מחשבים פאי…
יש משהו בחורף הזה, שגורם לחושים שלי לאבד כיוון. הגשם משחק איתנו מחבואים וממאן להגיע בשיא תפארתו והקור…הקור החליט השנה שלא לעשות עמי חסד. או שאולי זה הקטע הזה של "עוד מעט יש לך יומולדת 37. את הרי לא באמת מצפה להישאר עם עור כמו של תינוק, עד מאה ועשרים…"
אז מעבר לעובדה שאני משוטטת אחרי חברת קוסמטיקה שתתחיל לשווק את קרם הלחות שלה בגלונים. רצוי עם ברז מתברג (תוסיפו לזה מגבונים עם קרם בסיס והנה לכם סטארטאפ רציני שיגרוף מליונים), התחלתי בזמן האחרון להתעורר עם גחמות למתוק.
לא. לא הבנתם אותי. זה לא שאני נוברת בארונות ומחפשת נשנושים ודברי מתיקה (אני לא מצליחה להגיע לזה. הקופיפים מחסלים את הכל, הרבה לפני שאני מגיעה לשם), זה אפילו עוד יותר גרוע. אני מוצאת את עצמי בלילות, מתחת לשמיכה החמה במיטה, מדסקסת עם עצמי ומפנטזת על מה שאאפה ביום המחרת (במקום לפנטז על צ'אנינג טייטום, בג'ינס צמוד. נטול חולצה. מסוקס כולו. טוב….הבנתם את הקטע).
לפני כמה ימים, הגעתי לאחד השיאים. חלמתי שאני אופה פאי. פאי תפוחים. "שרפתי" חלום שלם, על הכנת בצק פריך ונימוח, עם מילוי של תפוחים חמצמצים, עטופים בסירופ לימוני וקינמון ריחני שעוקץ את הלשון ושולח גלי טעם אופוריים שמתנפצים אל המוח ו…או.קיי. להירגע. צ'אנינג טייטום..צ'אנינג טייטום. זהו – התאפסתי.
התעוררתי ברבע לשש בבוקר ועוד לפני שעברתי ל"מדי אמא", הוצאתי אחר כבוד את החמאה מהמקרר ושלחתי אותה להמתין לי, על השיש. רק כמה התנהלויות בוקר שגרתיות ואני מגיעה לטפל בך. הקמח, חבר אל החמאה במחול מעגלי של רוך והם הפכו יחד לפירורים של עונג, מחכים בציפייה עצומה, לביצה, לאבקת הסוכר ולמשחת הווניל. (אמרתי לכם. זה לגמרי מחורפן מה שעובר עליי). תנו לי כמה דקות, ואני מארגנת לכם את המתכון האולטימטיבי לפאי תפוחים עילאי.
אגב, אתם יכולים לוותר על חישוב הערכים הקלוריים של פאי. הוא גם ככה נגמר יותר מדי מהר…
פאי תפוחים מעולמות אחרים
לקערה רחבה ונמוכה, מכניסים את הקמח וחמאה שנחתכה לקוביות. בעזרת הידיים ובתנועות מעגליות, מחברים בין הקמח לחמאה, עד ליצירת אבקה פירורית. מוסיפים אל הקערה את יתרת החומרים ולשים בזריזות, עד לקבלת בצק רך ודביק ממש מעט. עוטפים את הבצק בניילון נצמד ושולחים אותו אל המקרר, לשעתיים לפחות.
את הבצק, מחלקים ל 3/4 ו 1/4. רבע מהבצק, ישמש אותנו ליצירת הפירורים שמעל למילוי. מרדדים את הבצק לעלה בקוטר כחצי סנטימטר (הכי נוח לעשות זאת בין שני דפי נייר אפיה) ומעבירים לתבנית פאי עגולה. דואגים לסדר את הבצק בעדינות מסביב וליצור שוליים לתחתית הבצק. מחוררים בעדינות בעזרת מזלג, מניחים נייר אפייה על הבצק (הזדמנות מצוינת למחזור הנייר בו השתמשנו לרידוד) ושופכים מעל כוס קטניות (כל סוג עשוי להתאים. שעועית תהיה המשקולת המוצלחת ביותר). שולחים את הבצק לאפייה בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות צלזיוס ולמשך כעשר דקות.
זה יהיה זמן מצוין, להכנת המלית. קולפים את התפוחים ומגררים אותם לשבבים גסים. סוחטים את גרידת התפוחים ומעבירים אותם לקערה. מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
מסירים את נייר האפייה ומשקולות הקטניות ומפזרים את המלית על פני הבצק, באופן אחיד. בעזרת מגררת, יוצרים פירורים מרבע הבצק הנותר (רצוי לעשות זאת מעל לתבנית הפאי וישירות על המילוי). מחזירים את התבנית אל התנור וממשיכים אפייה, משך רבע שעה עד עשרים דקות נוספות.
מומלץ לפזר אבקת סוכר מעל הפאי. רצוי לעשות זאת בעת ההגשה.
- מספר שעות, לפני הכנת הפאי, חשוב להוציא מהמקרר את החמאה. בחורף, היא מתרככת הרבה יותר לאט. כשאני הופכת חסרת סבלנות, אני ממלאת קלחת נירוסטה במים רותחים, מרוקנת את המים ומניחה אותה הפוכה, מעל לחפיסת החמאה. האדים עושים לה רק טוב…
