עוגיות הפרעה כפייתית ושוקולד צ'יפס

קוראים לי מיכל ואני (לא) סובלת מאובססיית אפייה. אני גם (לא) סובלת מצורך בלתי נשלט לשחק במרכיבים ולראות מה קורה. לרוב, זה יוצא ממש מוצלח. ואז אתם גם קוראים על זה. וגם כשלא כל כך (זה כמעט ולא קורה, אבל אני פרפקציוניסטית ברמות מופרכות, במיוחד כשמדובר בעצמי), יש לי בבית שלישיית יורשי עצר, שטרם פיתחו דעתנות נחרצת, אז עדיין אפשר לשכנע אותם לטפל בנפילות הקולינריות.

אתמול בבוקר, ברגע שכף רגלי דרכה על הרצפה (אני פוקחת את העיניים בערך עשר דקות לפני שאני ממש קמה מהמיטה. יש את הדיון הזה, ביני לבין עצמי ואז התובנה שכנראה אין מנוס וחייבים להתחיל את היום) הרגשתי את הדחף הזה לאפות. כן, זה קורה כל יום, אבל הפעם זה הרגיש הרפתקני משהו. דחף שכזה, לזרוק כל מיני מרכיבים אל הקערה, לשבת מול התנור וכבר אחרי עשר הדקות הראשונות להבין אם זו תהיה נפילה, או הצלחה.

20151123_131714אחרי שמתעסקים בזה כמה שנים, מבינים שהבסיס די זהה. ביצים, סוכר, חמאה (או שמן), וקמח. יש כמובן תחליפים, בריאים יותר או פחות ולזה מצטרפות בכל פעם תוספות מעניינות, אבל העיקרון די ברור. כבר המון המון זמן שאני לא פועלת לפי מתכונים. מדפים על גביי מדפים, עמוסים ספרי בישול ואוגדנים שאספתי עם השנים והכל ניצב שם (בכבוד רב), אבל בלי שימוש של ממש. והכי הזוי..שאני ממשיכה לרכוש אותם, בידיעה ברורה שהכיף הוא לשבת ולעיין בהם, לשאוב מהם מידע וטיפים ואז להעביר אותם אל המדף, למקום בו כנראה יבלו בשנים הקרובות (יום אחד, אני אוריש הכל לילדים שלי. למרות שאני לא פולנייה, אני מניחה שהכלות שלי לא יהיו מוצלחות כמו האמא של הבנים שלי).

20151123_115649את החמאה, הוצאתי מהמקרר עוד לפני ששתיתי את הקפה. במזג האוויר הנוכחי (חורף אעלק), אני זקוקה לפחות לשעתיים שלוש, של שהייה על השיש במטבח, לפני שאני יכולה להשתמש בחפיסת החמאה. אחרי שסיימתי עם התמכרות הבוקר שלי (לא הקפה. הפייסבוק) קראתי לזאטוטה, ידי ימיני להצטרף אליי וניגשנו לשחק קצת בבצק. היתרון המובהק של העוגיות הללו, הוא שממש כיף להכין אותן. זורקים את כל המצרכים אל קערה אחת (בלי הקצפות, חלוקת יבשים/רטובים) ובתוך דקות ספורות, יש לכם בצק עוגיות לתפארת.

עוגיות בלי שם, אבל עם דברים טובים

2.5 כוסות קמח
כפית אבקת אפייה
100 גרם חמאה רכה, חתוכה לקוביות
3 ביצים
1/2 כוס סוכר
כפית משחת ווניל
כפית משחת קפוצ'ינו (או כף של קפה נמס)
1/2 כוס שוקולד צ'יפס
1/2 כוס נטיפי קרם בוטנים

בקערה (רצוי אחת שתהיה רחבה ונמוכה. כך הכי נוח לערבב וללוש הכל) שמים את כל החומרים, על פי סדר הופעתם. מתחילים לערבב בעדינות ולמזג בין החומרים. כשמתחיל להיווצר בצק, עוברים ללישה. אין צורך ללוש יותר מדי, רק עד שמתחיל להתגבש בצק. הבצק יהיה דביק מעט. כך תדעו שסיימתם.

אחרי ששוטפים את הידיים ומשמנים אותן ממש מעט, יוצרים מן הבצק כדורים, בקוטר של שני סנטימטרים, משטחים אותם מעט ומניחים בתבנית אפיה, על גבי נייר אפיה, במרווחים של כשלושה סנטימטרים, לפחות. העוגיות מתפשטות באפייה. אופים בתנור שחומם מראש ל 170 מעלות, למשך כעשרים דקות ועד להזהבה קלה. שומרים בקופסה אטומה.

ואז מחביאים את הקופסה, כדי למנוע מהילדים לחסל 40 עוגיות ביומיים…

20151123_131659

מודעות פרסומת