פרה פרה. ולחמניות המבורגר.

אני אישה של גבינות. תמיד הייתי. חוץ מאשר בהריונות. בהריונות, אני הופכת לקרניבורית, מחסלת עדרים. (והנה הפכתי לשנויה במחלוקת בקרב הצמחוניים. או שאלה הטבעוניים?) באופן מאד יחסי, נולדו לי ילדים חובבי בשר (החלק של התחביב, הוא סוג של לשון המעטה) כשהצגתי להם את רעיון ה"יום ללא בשר", עשיתי את זה בהודעת וואטצאפ. כשאני לא לידם. זה לא עבד טוב. פיציתי אותם ב"על האש".

אחת המנות האהובה עליהם במיוחד – ההמבורגר. ירום הודו ותקום תפארתו. כשהיו יותר צעירים, הם לא הכי בחלו במותגים. קציצת בשר ולחמנייה? תביאי! החלק של התוספות השתנה אחת לכמה זמן. עם השנים, הטעם של הפוחזים התבסס וכיאה לזוללי בקר, הם בחרו לנהור אחרי העדר ולהצטרף לקונספט הליצן עם ה M הצהובה. בגלל שאני כזו אמא נהדרת, לא התלוננתי במיוחד. וצעצועי ההפתעה, היוו הסחת דעת נפלאה, כששידלתי אותם להימנע מהשתוללות בזמן ביקורת כזו או אחרת בבית חולים כזה או אחר.

הבנים עדיין צעירים, אבל כבר לא ילדים. היום, הם אוהבים את קציצת הבשר שלהם עסיסית ואת היצע התוספות, מכובד. מאחר והתזרים החודשי שלי, נאלץ להתבזבז על זוטות כמו תשלומי מיסים, דלק לסיבובי ההסעות בע"מ ושאר גחמות, ע"ע: "אמא, יצאה גירסת שקר חדשה כלשהי, למשחק מדייה שקר אחר כלשהו ואני חיייייב להשיג אותו (מה שקורה בערך אחת לחודש. במקרה הטוב. כשהגרסה האחרונה, הופכת פאסה, אחרי בערך שבועיים..), נושא ארוחות ההמבורגר, עשה הסבה והפך ל"מסעדת אמא".

עם קציצת הבשר, הצלחתי להגיע די מהר לוורסייה שהניחה את דעתם.

את החלק של התוספות, אני מכסה בהיצע בלתי מוגבל של רטבים, ירקות, חמוצים ו…צ'יפס (חייבים צ'יפס, אחרת אני חוטפת פרצוף עקום. לא נחמד.)

הלחמנייה. כאן אנחנו נכנסים לחלק המאתגר. הילדים שלי כבר מזמן קלטו שאמא שלהם חובבת אפייה ואם לצטט אותם (כי למה להיות מגלומנית, אם הם עושים את זה טוב יותר) "כל לחם שלך יוצא יותר טעים מהקודם". כשזה נוגע ללחמניות, זה כבר יותר טריקי. רשתות המזון המהיר, הצליחו להגיע לטעם מאד מסוים, כמעט מתקתק ולמרקם רך, מבלי שיהיה מתפורר. אכן..אתגר. לקח לי לא מעט זמן, להגיע לנוסחה המנצחת שלי, אבל לזכותם של הקופיפים ייאמר, שהם ת-מיד פירגנו והחמיאו. גם כשאני בכלל לא הייתי מרוצה מהתוצאה.

בסוף השבוע האחרון, חגגנו יחד עם חברים טובים, מסיבת יום הולדת לאחת הבנות. מיהרתי לקחת על עצמי את הכנת הלחמניות (אמרתי לכם. ממש אוהבת לשחק בבצק). בשבוע שקדם למסיבה, ערכתי ארבעה ניסיונות. כולם חוסלו. אף אחד מהם לא ממש השביע את רצוני. (חחח יצא לי שם משחק מילים). ואז זה הצליח לי! לחמניות ההמבורגר האולטימטיביות! עד כדי כך מוצלחות, שגם הגרסה המורכבת משילוב של קמח שיפון בבצק, הייתה מופלאה!

ובגלל שאני כל כך נהנית לשתף אתכם בהצלחות שלי, קבלו את שתי הגרסאות ללחמניות המבורגר, מוצלחות אפילו יותר מאשר ברשת המזון המהיר (איך אני מרימה לעצמי להנחתות לפעמים…)

received_10153665919399774לחמניות המבורגר

500 גרם מים
2 כפות שמרים יבשים (30 גרם)
900 גרם קמח לבן
80 גרם סוכר
כף מלח
2 ביצים
50 גרם שמן צמחי

  • בגרסת השיפון, ממננים 600 גרם קמח לבן ו 300 גרם קמח שיפון

מכניסים לקערת המערבל את כל החומרים ומעבדים במהירות בינונית, במשך כשמונה דקות. הבצק שמתקבל מאד רך ודי דביק. ככה צריך. מעבירים את הבצק לקערה ששומנה קלות, מכסים ומתפיחים במשך כשעה וחצי, עד שהבצק מכפיל את נפחו. מעבירים את הבצק למשטח עבודה נקי (חשוב שלא לקמח את המשטח, כי זה יאתגר מאד את יצירת הכדורים. אני, משמנת את המשטח קלות).

מחלקים את הבצק לשני חלקים. מחלקים כל מחצית וכן הלאה. כמות אופטימלית מסך הבצק, תהיה 36 יחידות לחמנייה. בעזרת יד קעורה ועל גבי המשטח, מגלגלים כל פיסת בצק לכדור. מניחים על גביי נייר אפיה, על תבנית אפיה, במרווחים של לא פחות מארבעה ס"מ. לוחצים מעט על הכדור, כדי לשטח אותו קלות.

מכסים את התבנית ומתפיחים ארבעים דקות נוספות. מורחים על כל לחמנייה ביצה טרופה במעט מים ומפזרים שומשום. (על גרסת השיפון, פיזרתי שיבולת שועל גרוסה). אופים בתנור שחומם מראש ל 180°, למשך כרבע שעה.

received_10153665919399774

מודעות פרסומת