5 סיבות ממש מוצלחות להישאר ילד
בואו ונסכים על משהו, עוד לפני שאנחנו בכלל מתחילים. אני הרי לא באמת צריכה לשכנע אתכם, שלהישאר ילדים זה ה-דבר. ברור לכולנו, שלו ניתנה לנו האפשרות, היינו חוזרים אל הילדות בהינד עפעף. לפחות רק לעוד יום אחד, לפני שאנחנו חוזרים אל אתגרי המציאות וניגשים להפעיל עוד מכונת כביסה. (מישהו יודע אם צפוי לרדת גשם היום??)
בכנות, מה רע להם, לילדים שלנו? רק החלק הזה שבו התמימות עוטפת ומגינה, שווה את כל העניין. אבל..למקרה שיש בינינו ספקנים, אספתי לכם כמה סיבות ממש ממש טובות, להסכים ולהישאר ילדים, ממש לעוד טיפ טיפה..
היה לי אחד כזה בדיוק, כשהייתי ילדה קטנה!
לא צריך לקום לעוד יום עבודה
נכון. קמים ליום לימודים, אבל תהיו הוגנים. אם אני מאפשרת לכם לבחור בין יום שבו תשבו בכיתה ממוזגת, על כיסא, מול הלוח, מקשיבים לעוד שיעור על על הכלכלה הארצישראלית, מתעופפים לשנות השלושים המאוחרות וזוכים לקחת חלק בהקמת כמה מהמוסדות הגדולים ביותר שקמו לנו וזכו לשגשג עד למציאות הנוכחית, לא הייתם מסכימים? אם החלופה היא לשלוח לבוס עוד גיליון אקסל עם נתונים משמימים…אני לוקחת עכשיו!
מחר. אני נשבעת שמחר אני דואגת לטפל בתשלומי המיסים
שיקום זה שממש מצפה לראשיתו של עוד חודש, רק כדי לעמוד בתור (או להתייבש מול מענה טלפוני), כדי לשלם עוד חשבון מים, או חיוב ארנונה. אני מוכנה לחתום ברגע זה, על האפשרות לבלות חצי שעה, תחת זרם המים החמים במקלחת, מבלי להרהר בכמה זה עומד לעלות לי הפעם. יש משהו יותר נחמד, מלהדליק את המזגן כ-ל הלילה ולא לספור פעימות מונה??
איך זה שאני לא לומדת וממשיכה לאתגר את עצמי בנסיעות משפחתיות
מי מאיתנו לא זוכר את אלי כהן?
אני אוהבת לנהוג. בחיי. זו אחת האהבות הגדולות שיש לי, לשבת מאחורי ההגה, להפעיל את המערכת עם הדיסק התורן האהוב עליי (זה מזכיר לי שיורש העצר עדיין לא הוריד לי שירים לדיסק.און.קי. הלכו ישראלים ופיתחו מוצר שהפך להיות הדבר שיש כמעט בכל בית אב בעולם ואני צריכה להתחנן שהילד יעזור..) ולשייט לי על הכביש, כשאני מתנתקת מכולם. אז זהו, שזה כמעט ולא קורה. הלו"ז של "אמא הסעות בע"מ" מלא עד מרץ 2016. בינתיים, אני מנסה למצוא דרכים שבהם הקופיפים לא יבעטו לי במושב הגב של הכיסא, תוך כדי שאני מתמודדת עם חותך הכבישים התורן. השבוע, התוודעתי לאחד המקומות היותר מעניינים שבו ביקרתי בתקופה האחרונה. מוזיאון הרצלילינבלום, שהוקם על ידי בנק דיסקונט ומציג את ההיסטוריה הכלכלית של ישראל, תוך שהוא משלב תיעודים היסטוריים אמיתיים וקוריוזים שובי לב ועין, שמצליחים להחזיר את המבקר לימים הראשונים של המדינה, בשיטוט נעים בין קומות של היסטוריה. בתערוכה, ניתן לבקר בתיאום מראש וללא עלות (כבר הרוויחו אצלי נקודות זכות), כשמדריכה מקסימה מלווה וקשובה לכל שאלה קרצייתית (כן כן, סיכמנו כבר מזמן שאני אינפנטילית, לא??) בנועם וסבלנות שאני חייבת ללמוד בעצמי. אחרי שבדקתי אותם בעצמי, עכשיו אני יודעת מה עומד לקרות ביום החופש המשפחתי הבא.
מתלבטת אם לקרוא על המצב הביטחוני הרעוע, או לצפות בתיעוד הקמתה של ונציה החדשה. בישראל.
בעצם, אני חושבת שאני אמשיך לשבת עם הילדים שלי מול מסך הטלוויזיה, כשהסלון מוחשך, עם קערה ענקית של פופקורן (זה משביע ממש כמו ארוחת ערב, במיוחד בימים שאפיתי כל היום ואני לא רוצה לראות עוד סיר אחד) מול שובר הקופות התורן, להרים את הרגליים על השולחן (בבית שלנו מותר) ולהיקרע מצחוק, כשהילדים דורשים ממני להפסיק לחפור להם באמצע הקטע הכי מותח. על הצפייה בערוצי החדשות, וויתרתי ממזמן. הספיק לי לגלות שיערה לבנה לפני חודש. רחמנא ליצלן.
קרמבו!
אני לא חושבת שצריך להכביר ממש במילים. הדיון היחידי שאנחנו יכולים לנהל כרגע, זה אם אתם אנשים של ווניל, או מוקה. (ואני ממש לא מתכוונת להיכנס לזה עכשיו, אבל אני רק אומר שזה ממש מאגניב שרוב האנשים מעדיפים ווניל. ככה יישאר לי יותר מוקה). אם יש לכם שעה פנויה ורצון עז לפנק את הילדים שלכם, בזכות העובדה שהם תמיד גורמים לנו להרגיש ילדים, זה מה שאתם צריכים לעשות:
קרמבו של בית (25 יחידות)
הכנת העוגייה: מכניסים לקערה את כל החומרים, למעט הביצה ולשים לתערובת פירורי. מוסיפים את הביצה וממשיכים לעבד, עד לקבלת בצק אחיד. מניחים אותו בצד לרבע שעה. מחממים את התנור לחום של 170 מעלות צלזיוס. מרדדים את הבצק לעלה בעובי של כחצי סנטימטר וקורצים 25 יחידות עוגייה, בקוטר של חמש סנטימטרים. מניחים בתבנית אפייה, על גבי נייר אפייה ואופים למשך עשרים דקות, עד להזהבה קלה. מניחים להצטננות.
תוכן הקרמבו: בסיר קטן, על להבה בינונית מחממים את המים, אבקת הסוכר ומיץ הלימון, עד לבעבוע. מנמיכים את הלהבה וממשיכים לבשל עוד כחמש דקות, תוך כדי בחישה, מדי פעם. בקערת המערבל, מתחילים להקציף את החלבונים, עם משחת הווניל במהירות איטית, עד לתחילת היווצרות קצף. מגבירים את המהירות בהדרגה וממשיכים הקצפה, במשך חמש דקות. מוסיפים, בזרם דק ומתמיד, את סירופ הסוכר לתוך הקצף וממשיכים להקציף במשך שבע דקות נוספות. ייווצר קצף מבריק, דביק ויציב מאד.
מעבירים את הקצף לשק זילוף, עם צנטר בקוטר 10 מ"מ ומזלפים קצף מעל כל עוגייה, בלחיצה מתמדת וסיבובית עד לקבלת תלולית. מניחים את התבנית באזור קריר וממוזג (לא במקרר) למשך שעתיים, להתייצבות.
הציפוי: ממסים את השוקולד במיקרוגל, במשך כדקה וחצי סה"כ ובפולסים של 30 שניות, עד ל 80% המסה. מוסיפים את השמן ומערבבים עד לקבלת שוקולד נוזלי ומבריק.
מזלפים בעדינות שוקולד, מעל כל תלולית קצף. ניתן להעביר את היחידות, מעל רשת, בטרם הזילוף, לעבודה נוחה יותר. מעבירים את הקרמבו אל המקרר, למשך חצי שעה. אורזים כל יחידה בנייר אלומיניום, או מאחסנים בקופסה, בקירור.
אני עדיין טוען שלא הייתי רוצה לחזור לילדות. הייתי י..
אהבתיאהבתי
אל הילדות, אולי לא הייתי חוזרת, אבל אני כן מקפידה לשמור על הילדותיות שלי, כמה שיותר.
אהבתיאהבתי
אם את מכינה לי קרמבו כזה בילדות- אני חוזרת !!!
אהבתיאהבתי
אני מוכנה להכין לך מה שרק תרצי ולא רק בילדות :*
אהבתיLiked by 1 person