אם אין לחם. על כרוניקה של עצלות יעילה.
הקיץ לא רוצה לעזוב. או שהחורף מנסה לחמוק מלהתייצב. איך שלא מסתכלים על זה – חם. אני לא אוהבת את החום. בלשון המעטה. ומאידך, אני כל כך אוהבת לאפות. וכאן, הפרדוקס. בימים מהבילים, הדחפים שבי משתוללים. חלק ממני כל כך רוצה להיכנס אל ממלכת המטבח, לפזר קמח באוויר ולרקוח משהו חדש וטעים. ואז…החום המזוויע ואני דועכת. לפעמים, התשוקה הזו גוברת, אפילו על החום. ואז אני מנצחת.
הבוקר, אחרי פיזור צאצאים חלקי (הדרדסית עדיין מפנקת אותי בנוכחותה) והחזרה הביתה, נוכחתי לגלות שהלחם נגמר. בתי הספר כנראה גורמים למפלצתונים לתאבון מוגבר. בחופש הגדול, כיכר לחם יכלה לעמוד גלמודה שלושה ימים, מבלי שמישהו ייגש אליה. רק חזרו הילדים אל מסגרות החינוך וכיכר הלחם שנקנתה רק אתמול בבוקר, נעלמה מבלי שאבחין בכך.
העצלות השמנמנה אחזה בי. משלחת מחשבות של לאות אל מוחי. "עזבי. אל תצאי שוב מהבית. חכי שהילדים יחזרו מבתי הספר ותשלחי אותם אל החנות". היעילות, זו שבימים של חום, מוצאת עצמה נעולה מאחורי בריח, התעוררה ממרבצה, בועטת בעצלות ומשדרגת "את יודעת מה? עצלות צודק! בשביל מה לך לצאת עכשיו מהבית?! חם בחוץ. עדיף יהיה..אם תאפי!"
לא היה שם קרב רציני הפעם. היעילות ניצחה. מה גם שכבר כמה ימים שלא הפעלתי את התנור, ובחברת החשמל, עלולים להתחיל לחשוש לפרנסתם. אז נכנסתי אל הממלכה שלי וזה מה שיצא הפעם:
לחמים שמנמנים של יעילות
בקערת המערבל, שמים את הבירה, המים, השמרים והסילאן. מפעילים את המערבל (עם וו הלישה) ומוסיפים בהדרגה, אך בהתמדה, את הקמח. כשמתחיל להתהוות בצק, מוסיפים את השמן ואת המלח וממשיכים לעבד במשך כשבע דקות. מעבירים את הבצק לקערה ששומנה קלות, מכסים ומניחים להתפחה במשך כשעה.
מעבירים את הבצק אל משטח עבודה משומן (בעדינות) וחוצים אותו לשני חלקים. מכל חלק יוצרים כיכר מוארכת ומניחים על תבנית, על גבי נייר אפייה. מכסים ומניחים להתפחה נוספת, במשך כארבעים דקות.
חורצים בכל כיכר מספר חתכים עדינים (שימנעו את "התפוצצות" הכיכר בעת האפייה) ואופים בתנור שחומם מראש ל 220 מעלות צלזיוס, למשך 20 דקות. מוציאים את תבנית האפייה ומעבירים את הכיכרות על רשת התנור, להמשך אפייה של 12 דקות נוספות.
- כלי עם מים בתחתית התנור, יעניק לכיכרות ציפוי פריך ומתפצפץ ופנים רך ואוורירי.
הם נראים נהדרים, לא ניסיתי אף פעם עם בירה
אהבתיאהבתי
והכל, בגלל ששכחתי בקבוק בירה במקפיא ואחרי שהוא הפשיר, השתמשתי בו לבצק 🙂
אהבתיLiked by 1 person