תשעה קילוגרם באב
מאז התעוררה המודעות שלי כלפיי עצמי (ופחות מ 14 ק"ג לאחר מכן), גיליתי עולם שלם של תחליפים. במציאות הנוכחית שלנו, יש שפע של חומרי גלם מדהימים והתענוג הגדול ביותר שלי, הוא לגלות איך השימוש בהם, רק מאדיר ומשבח את היכולות שלי במטבח. ועדיין, יש שלושה פוחזים, בהם אני מאוהבת עד כלות, שעד כמה שמפרגנים לי ומסכימים לא אחת לקחת חלק בתבשילי הבריאות שמסתובבים בבית, לא תמיד מתחברים אל ה"גילוי החדש של אמא". בצקים – הם חלק ניכר בכל העניין הזה.
עבורם, אני מנסה להתאים עד כמה שאפשר, גם את התחום הזה. בעיקר, מכיוון שאחד מעקרונות החינוך שבו אני דוגלת, זה לראות את האפורים שיש בחיים ולא רק את השחור או הלבן. זה קורה למשל, כשאני אופה לחמים מדגנים מלאים והילדים..אעפס לא ממש מתחברים לעניין. אז עבורם, אני ממשיכה לאפות מקמח לבן, אבל בעזרת מקצה שיפורים קטן (כמו שימוש בסוכר קוקוס, שמני זית ושאר טובים ומוצלחים), כולם מרוצים. גם אני.
תשעה באב. בין המיצרים. השבוע הזה שבו יותר ויותר אנשים נמנעים מאכילת בשר וגם הפעם..מוצאים חלופות. זה רק שבוע בסופו של דבר. הבוקר, ביקשו הילדים שאכין פריקסה. כן…החלק הפיזי הזה בגוף שלי, שלא משאיר מקום לספק. אני גם טוניסאית. אבל השמן!!! כמויות של סתם מיותר שעדיף יהיה שיישאר בבקבוק. והילדים ביקשו כל כך יפה…
אז החלטתי לאפות את לחמניות הפריקסה. וזה אפילו התקבל בקריאות עידוד. טסתי אל המטבח, לפני שהם יתחרטו.
פריקסה אפוי 
מה שלא נעשה בשביל הילדים.
נראה טעים מאוד וכרגיל תענוג לקרוא אותך
אהבתיLiked by 1 person
מתה מרעב!!!!!!!!!!!!!!!!! נהדרת את
אהבתיLiked by 1 person