תשעה קילוגרם באב

מאז התעוררה המודעות שלי כלפיי עצמי (ופחות מ 14 ק"ג לאחר מכן), גיליתי עולם שלם של תחליפים. במציאות הנוכחית שלנו, יש שפע של חומרי גלם מדהימים והתענוג הגדול ביותר שלי, הוא לגלות איך השימוש בהם, רק מאדיר ומשבח את היכולות שלי במטבח. ועדיין, יש שלושה פוחזים, בהם אני מאוהבת עד כלות, שעד כמה שמפרגנים לי ומסכימים לא אחת לקחת חלק בתבשילי הבריאות שמסתובבים בבית, לא תמיד מתחברים אל ה"גילוי החדש של אמא". בצקים – הם חלק ניכר בכל העניין הזה.

עבורם, אני מנסה להתאים עד כמה שאפשר, גם את התחום הזה. בעיקר, מכיוון שאחד מעקרונות החינוך שבו אני דוגלת, זה לראות את האפורים שיש בחיים ולא רק את השחור או הלבן. זה קורה למשל, כשאני אופה לחמים מדגנים מלאים והילדים..אעפס לא ממש מתחברים לעניין. אז עבורם, אני ממשיכה לאפות מקמח לבן, אבל בעזרת מקצה שיפורים קטן (כמו שימוש בסוכר קוקוס, שמני זית ושאר טובים ומוצלחים), כולם מרוצים. גם אני.

תשעה באב. בין המיצרים. השבוע הזה שבו יותר ויותר אנשים נמנעים מאכילת בשר וגם הפעם..מוצאים חלופות. זה רק שבוע בסופו של דבר. הבוקר, ביקשו הילדים שאכין פריקסה. כן…החלק הפיזי הזה בגוף שלי, שלא משאיר מקום לספק. אני גם טוניסאית. אבל השמן!!! כמויות של סתם מיותר שעדיף יהיה שיישאר בבקבוק. והילדים ביקשו כל כך יפה…

אז החלטתי לאפות את לחמניות הפריקסה. וזה אפילו התקבל בקריאות עידוד. טסתי אל המטבח, לפני שהם יתחרטו.

פריקסה אפוי 20150721_160652

1 ק"ג קמח (כן. לבן)
2 כפות שמרים יבשים
2 כפות סוכר קוקוס
2 כפות ערק (טוניס פוגש את מרוקו)
1/4 3 כוסות מים (650 מ"ל)
1/3 כוס שמן זית (65 מ"ל)
כפית מלח
לקערת המערבל, עם וו הלישה, מכניסים את הקמח, השמרים, הסוכר, הערק והמים ומתחילים לעבד במהירות איטית, תוך כדי הוספת המים, בזרם איטי, אך רציף. לאחר כדקה, מוסיפים גם את השמן. מגבירים את המערבל למהירות בינונית, מוסיפים את המלח ומניחים לוו הלישה לעבוד כחמש דקות נוספות, לבצק רך ומגובש. מעבירים את הבצק לקערה ששומנה בעדינות (כדי למנוע מן הבצק להתייבש), מכסים ומתפיחים במשך כשעה. לאחר מכן, לשים את הבצק, ידנית, דקות בודדות ומכסים להתפחה נוספת. הפעם, כחצי שעה.
קורצים מן הבצק כדורים ומעבדים אותם לצורת לחמנייה. מניחים על גבי תבנית שרופדה בנייר אפייה, מכסים במגבת ומניחים ללחמניות לנוח כרבע שעה. זה זמן מצוין לחמם את התנור ל 180 מעלות צלזיוס. מברישים כל לחמנייה במעט שמן זית ואופים עד להזהבה, כ 35 דקות.
מהנקודה הזו, איש הישר בעיניו יעשה. המסורת גורסת לתפוחי אדמה וביצים מבושלות, לימון כבוש, טונה, אריסה, מלפפון חמוץ וזיתים. אתם באים?
20150721_161844
מודעות פרסומת