אגדה על הגדה

27 במרץ 2015

מעשה שהיה כך היה…

היה הייתה, לפני שנים (לא רבות בכלל), אישה צעירה ולה שני בנים. היו לה לאישה, אתגרים אינספור. בירוקרטיה מייגעת, התנהלות נישואים מקרטעת ועבודה במשרה מלאה. והאישה כרעה מנטל ועמל, אבל לא אמרה מילה. ובכל שנה, כשהתקרב והגיע חג הפסח, הפשילה האישה שרוולים ופצחה במירוק וניקיון הבית, פן חלילה יידבק באחד מן החדרים, פירור חמץ, רחמנא ליצלן. ובכל שנה, עת הגיע ובא ערב ליל הסדר, קרסה האישה ועייפה עד מאד.

איפה הגמדים כשצריך אותם…

;

תפנית חדה בסיפור – עכשיו..האישה כבר לא נשואה

שנים ספורות לאחר מכן והאישה הפכה להורה יחידני. עכשיו היא אם במשרה מלאה. עדיין אתגרי בירוקרטיה מזעזעים, עדיין עבודה במשרה מלאה, אך בהעדר בן זוג, עכשיו הייתה סיבה אמיתית לכך שנטל ההכנות לחג החירות (כן…חירות חחח), נפל רק עליה. ושוב…האישה יגעה ועמלה, מקרצפת כל מרצפת וגבה כה דואב והחג מגיע..ולעת ערב ליל הסדר, הבית ממורק והאישה רק בקושי מצליחה להגיע אל שולחן החג.

כנראה שזה נכון…עם הגיל מגיע השכל

הימים, הם ימי ההווה. השנה היא 2015 והאישה…טוב, היא כבר מזמן לא כזו צעירה, אבל יודעי דבר מספרים שעכשיו היא נראית אפילו טוב יותר. הילדים כבר בגרו ויש להם אחות קטנה (סיפור ארוך. אולי ביום אחר). והאישה? היא כבר הרבה יותר בוגרת ומלאה בתבונה. למעשה…היא יכולה ללמד אחרים, תובנות רבות של ניסיון ויותר מדי "חוויות" למידה.

כן. במציאות, זה באמת נראה כך..

והנה מגיע לו שוב חג הפסח. כולם מדברים על אביב ופריחה. נשים מנערות את השטיחים ומכניסות אל הארון את השמיכה ואותה האישה, טוב…היא כבר לא כמו פעם. היא הרבה פחות סמרטוטה. היא הביאה הביתה עוזרת ויש לה הרבה יותר זמן לעצמה. הארונות מסודרים, החדרים ממורקים. מצעים נקיים על המיטות וכולם מרוצים. ואפילו הגיע גנן וגזם את הדשא בגינה. והאישה? מה איתה?? האם גם היא לכבוד הפסח מוכנה? בארון מונחים בגדים חדשים ולראשה תספורת חדשה. השנה היא לא תגיע לשולחן החג ממוטטת, השנה – היא תהלך וכל כולה גאווה. ילדיה מאושרים, יש להם אם רגועה.

 

 

 

 

 

ומוסר ההשכל…כה פשוט וקל. עדיף שיהיו כמה שקלים פחות בארנק, מאישה לא מרוצה בכלל.

פתאם נזכרתי, שאני עדיין צריכה לרחוץ את הרכב!

ניווט ברשומות

← בכל פעם שיורד גשם

עתה…בת חורין →