דברים שעושים לי טוב
בימים האחרונים, כנראה עניין של אפטר יום הולדת, התחלתי לחפור לעצמי על תובנות של אנשים בוגרים. אם בשנים הקודמות, זה בא לידי ביטוי בעיקר במחשבות על הדברים שמפריעים לי, שחסרים לי, שמעצבנים אותי (כן כן..השלכות עדתיות), השנה, באופן שאני עדיין מנסה לפרש לעצמי, היו אלה מחשבות על הדברים שעושים לי טוב.
המחשבות התחילו להגיע תוך כדי מקלחת. אני חייבת להכניס לשם מחברת ועט…
בעוד שלוש דקות הם יתפרצו לחדר האמבטיה ונגמר כל הטוב הזה…
ממרום שנותיי כאדם, אישה ואם, הצלחתי לצבור אי אילו זיכרונות וחוויות. היו כמה מאתגרים במיוחד (אבל הם לא רלוונטיים. החלטתי להשאיר אותם מאחור. יתרונות הסקלרוזה המוקדמת..) אבל רובם, היו מהמדהימים ביותר. זה התחיל במחשבה על זה שלהצליח להתקלח, יותר משלוש דקות, מבלי שיחידת הסער הפרטית שלי, פורצת את הדלת בזעקות שבר, בואכה הסצנה שלפני המכות, בקולות "אמאאאאאאא, תגידי לו!!!", זה דבר שממש ממש עושה לי טוב. כשהגעתי לדקה החמישית והשקט המשיך לשרור, ואחרי שתהיתי אם הגיע היום להפעיל את פוליסת ביטוח הרכוש, או שהם סוף סוף התבגרו, הבנתי שיש סיכוי שאצליח לחפוף את השיער, מבלי שהאינדיאנים ינסו לכבוש ולדכא את מעצמת האם. כאן כבר נכנסתי לאופוריה. לגדל שלושה פרחחים, זה דבר שממש עושה לי טוב. כן, ישנם הרגעים שבהם אני מתלבטת כמה רחוק אני אצליח להגיע, לפני שהם ישלחו אחרי חוליית חיפוש, אבל הידיעה שאני במו עצמי, מטפלת, מגדלת, מחנכת ומעצימה שלוש נפשות רכים ומופלאים ועושה עבודה בכלל לא רעה (אני חוסכת כבר כמה זמן לטיפולים הפסיכולוגיים העתידיים שלהם) גורמת לי להרגיש ממש טוב עם עצמי.
היום גיליתי שמה שעושה לי טוב, זה זמן לעצמי. הדרך בה גיליתי את זה, הייתה…אממממ..עקומה משהו, כי מה יכול לצמוח מהתובנה, שכדי שיהיה לי קצת שקט, אני צריכה להתגנב אל הרכב ופשוט לשבת בחנייה?? אבל לנהל תוך כדי, שיחה כל כך נעימה ורצופה (להלן: יותר מחמש דקות, מבלי שאשמע את המילה "אמאאאאא") זה דבר שהוא הרבה מעבר לרק טוב. רגע לפני שפתחתי את הוויז והקלדתי בשדה החיפוש "רחוק מכאן ועכשיו", נכנסתי חזרה הביתה.
בנקודה הזו המחשבות כבר קיבלו רצון משלהם
לא רק התשוקה בוערת..
גם סקס זה דבר שעושה לי טוב. יש מצב שאני לא לבד עם התובנה הזו. למרות שהנושא הזה מקבל יותר מדי במה לדעתי. ספרים נכתבו וגרמו למאות אלפי עקרות בית לזנוח את מטלות היום יום (הבעלים מאידך, קיבלו הרבה יותר תשומת לב, מרגע שהספרים האלה ראו אור). פנטזיות הלכו וקרמו עור וגידים (ועוד כל מיני סרטונים שהסתובבו מאז ברשת) ואז..כאילו זה לא היה מספיק, הלכו וצילמו סרט. אני מודה, עדיין לא צפיתי בסרט. הדעות החלוקות גרמו לי להתלבט לא מעט. איך יכול סרט אחד לעורר כל כך הרבה דעות?? הסקאלה נעה בין התלהבות רוטטת (יודעי דבר גורסים שזו לא ההתלהבות שרטטה) לבין אדישות מופגנת (כאילו שאפשר באמת להישאר אדיש, כלפיי סצנות זימה, שצונזרו מדי, לעומת הספר המקורי). אם מישהו מכם צפה בסרט ויכול לספר לי אם כדאי או לא, אני אשמח לשמוע.
אבל כבר כמה זמן שאין לי סקס (אני לא רוצה לשמוע מילה!), אז במקום, אני עושה את מה שכבר המון שנים עושה לי טוב ואופה. הפעם, נולדה עוגה שכולה אני (אני לא עוגה. זה המרשם שנרקח על ידי. מתחכמים). ורק בגלל שחלק ממה שעושה לי טוב, זה גם לעשות טוב לאחרים, אני אפילו מוכנה לשתף אתכם.
עכשיו מגיע המתכון
קולפים ארבע גזרים גדולים ומגוררים אותם גס, בפומפייה.
בקערה נפרדת, מערבבים 2.5 כוסות קמח רב דגן (אני ערבבתי קמח שיפון, כוסמין, אורז מלא ושיבולת שועל), כפית אבקת אפייה, כפית אבקת סודה לשתייה, כפית קינמון, קמצוץ קטן של ציפורן וקמצוץ אגוז מוסקט.
בקערת המערבל, מקציפים במהירות בינונית 4 ביצים, עם 3/4 כוס סוכר קנים. מוסיפים 1/2 כוס שמן קנולה, בזרם דק ומקציפים עד לקבלת בלילה בהירה ותפוחה. מנמיכים את מהירות המערבל ומוסיפים, לסירוגין, את התערובת היבשה ואת הגזרים המגוררים. זה הזמן להוסיף כפית של תמצית ווניל (מהמשובחות) ולעבד לתערובת אחידה, תוך כדי שמוסיפים חופן פקאנים שקצצנו גס ומעבדים עד להטעמתם בבלילה.
משמנים קלות תבניות אינגליש קייק (התערובת מספיקה לשתי עוגות יפות) ומעבירים אליהן את הבלילה. אופים בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות, למשך כ 50 דקות, או עד שקיסם הננעץ פנימה, יוצא לח, אך לא רטוב.
לא פחות טוב מסקס. הסיפוק בליצור משהו בעצמי
עכשיו, אני אתפנה לעוד משהו שעושה לי טוב ואגנוב פרוסת עוגה, מבלי שהילדים יגלו..
